גלגולו של חוק
גמאמרו, סוקר בגין את הצעת חוק האחריות המשותפת שהוצעה ע"י הממשלה ונתקלה בהתנגדות חרות.
Subjects: משפט
הישיבה השלושים של הכנסת הרביעית – הודעה אישית של חבר הכנסת מנחם בגין
תגובה בנושא בחירת הרב הראשי נסים לבית הדין העליון, וההבדלים בין הנוסח העברי והאנגלי בנוגע לבחירה לבית המשפט של מישהו שאינו חבר באסיפה הבוחרת.
הישיבה השש-עשרה של הכנסת הרביעית, יום שני, כ"ז כסלו תש"ך 28 דצמבר 1959 – חוק המעבר (תיקון) תש"ך – 1959
בגין דן בהצעת החוק על פיו שר שמי מסיעתו מצביע נגד חוק שהוצע שנתמך על ידי הממשלה יחשב שהתפטר, אף על פי שלא הגיש את התפטרותו. בגין טוען כי בחוק זה יש בעיה הן מהבחינה המשפטית והן מבחינה פרלמנטרית, שכן חבר כנסת מטעם סיעה מסוימת שרוצה לגרום לפיטורי שר מסיעתו, יכול בקלות לגרום לכך, ולפטר את השר בעצמו, על ידי מעשיו.
יסוד להאמין
במאמר זה יוצא בגין נגד מדיניות החוץ של ישראל. בגין יוצא נגד דבריה של שרת החוץ מאיר כי מזכ"ל האו"ם האמרשלד רמז שנאצר ייתן לספינות ישראליות לעבור דרך נמל סואץ אם יסתירו את זהותן הישראלית. בגין טוען כי שרת החוץ מסיקה את הדברים לבדה והיא טועה בהם. עוד טוען בגין כי הממשלה טעתה בכך שהיא לא יצאה מספיק נגד אישור המלווה שניתן ע"י ארה"ב לקהיר. עוד יוצא בגין נגד הממשלה שמתעלמת מכך שתעלת סואץ נסגרת לישראליים ואינה פועלת די לשנות את זאת.
דבר מנחם בגין,יור תנועת החרות, בפתיחת הוויכוח בכנסת ביום יז כסלו: במקום צפיה לנסים-התקפת נגד מדינית וכוננות כלכלית
בגין הדגיש כי תנועת ה"חרות" תמלא את תפקידה באופוזיציה בנחישות, ומונה את תפקידי האופוזיציה בממשל דמוקרטי בינהם להתריע על כל ליקוי של הממשל ולעזור לציבור חסר האמצעים. בגין דיבר על המצב המדיני-כלכלי והזהיר מפני הסכנות האורבות לישראל. בגין יצא בנאומו גם נגד ועידת הפיוס של האו"ם וטען כי אסור לישראל לנהוג בהתגוננות ובהצטדקות וכי על ישראל לעמוד על זכותה על א"י המאוחדת. מעלה את החשש שלישראל לא תהיה את היכולת הכלכלית להחזיק מעמד ולקלוט גם מבחינה כלכלית את העולים החדשים. מציע לחוקק את חוק יסוד זכויות האדם והאזרח והציע חוק לביטול הממשל הצבאי. הוא הדגיש כי בניגוד לדעתה של מפא"י, מפלגה מדינית לא מייצגת שכבה מסוימת של בוחרים אלא כמה שכבות. הנאום המלא מובא גם בדברי הכנסת ב16/12/1959 דיווח על נאום זה פורסם ב'חרות' מיום 17/12/1959
