במושב המיוחד של הכנסת שנקרא לדון בפרשת המדענים הגרמנים במצרים: מ. בגין: חטא כבד חטאת מר בן-גוריון לבטחון האומה ולעתיד ילידנו

העיתון מדווח על דבריו של בגין בכנסת בהם יצא נגד דברי ראש הממשלה אשר טען, כי ממשלת בון איננה אחראית למדענים וכי צריך להפסיק את מסע ההסברה בחו"ל. בגין תקף את הדברים במיוחד לאור העובדה ששרת החוץ טענה כי המדענים הגרמנים מפתחים נשק אסור. בגין יצא גם נגד הודעת ראש הממשלה על כך כי הממונה על הש.ב התפטר משום שדעתו המדינית לא היתה מקובלת על ראש הממשלה. לדבריו עצם ההודעה הזו, אפילו אם היא איננה נכונה, מהווה תקדים מסוכן. בגין יצא נגד ראש הממשלה גם על כך שהוא מונע אינפורמציה מוועדת החוץ והבטחון

ישיבה מיוחדת של הכנסת יום ראשון י"ג ניסן תשכ"ג 7 אפריל 1963 – הצעות לסדר היום עמדת ראש ממשלה והתפטרותו של הממונה על שירותי הבטחון

בגין תוקף את בן גוריון על התנהלות הממשלה בענין המדענים הגרמנים במצרים, שככל הנראה מפתחים שם נשק האסור ע"פ אמנות בינלאומיות. בגין מדגיש כי שירות הבטחון הוא לא מעל הממשלה, ובן גוריון יצר תקדים מסוכן בכך שהוא נתן לממונה להיות בעל דעה הפוכה לממשלה, ואז לגרום לממונה על שירות הבטחון להתפטר. בגין מסביר שכשאדם אחד (בן גוריון) מקבל החלטות במקום כל הממשלה, היא בעיה חוקתית.

תפקיד האופוזיציה

במאמר זה בגין מסביר את תפקיד האופוזיציה כמרכיב הכרחי במשטר דמוקרטי. בראשונה אופוזיציה צריכה להדגיש שוני מהמשטר הקיים, על ידי התנגדות לחוקים 'רעים' (בגין מביא כאן לדוגמא את חוק המשמעת הקואליציונית), הצעות אי אמון (שתפקידם הוא לא רק להפיל את הממשלה, אלא להביא לתשומת לב הציבור התנהלות בעייתית של הממשלה), והקמת ועדות חקירה פארלמנטריות. תפקיד נוסף עליו עומד בגין הוא להוכיח אחדות מתוך רצון חופשי של המתאחדים (לא חד-מפלגתיות). תפקידה השלישי של האופוזיציה הוא שאיפה לחילופי שלטון

רוצים משבר ממשלתי?

במאמר זה דן בגין בקשר לצורך בביטול תקנות החרום הבריטיות (45), שיביא לביטול הממשל הצבאי. עוד יצא בגין נגד ההאשמות שהופנו כלפי תנועתו על כך כי הצביעו יחד עם מפ"ם ומק"י. בגין טען כי היו לכך כבר תקדימים בעבר וכי "חרות" מצביעה על כל נושא לגופו של עניין. הגין מרחיב בסוגייה של תפקידה של האופוזיציה להתנגד לקואליציה.