בגין מבקש לפרסם הודעה בתגובה על צעדי המלחמה של בריטניה באיי פוקלנד, והשימוש שהיא עשתה בסעיף 51, המקנה לה את הזכות להגנה עצמית. בגין משווה את השימוש של בריטניה בסעיף, והתמיכה לה היא זוכה בקרב הקהילה הבינלאומית, לעמדת מדינות אלו (ובכללן ארה"ב) כאשר ישראל מנסה להגן על עצמה.
בגין חושף בפני חברי הכנסת את "ההסכם הסודי" בין חבר-כנסת פרץ לבין המערך וטוען שהמעבר של חברי הכנסת לין ופרץ למערך הינו כלנטריזם. בגין טוען מצהיר שניסיון להפיל את הממשלה באמצעים כאלה לא יצליח.
תשובתו של בגין להצעת האי-אמון בממשלה. בגין מגן על החלטתו לשלוח ברכה לחיילי צה"ל אחרי עימות אלים עם מתפרעים בשטחים. בגין מביא צער על כך שנהרגו אנשים, אך טוען שאבן היסוד של מדיניות הממשלה – שלא יהרגו יהודים. בגין מזכיר את מעשי זוועה של המשטר הסורי בסוריה ובלבנון ומדגיש שלסוריה אין שום בסיס מוסרי לפנות לאו"מ בנושא מצב בשטחים. בגין טוען שישראלים הטוענים להפרות זכויות אדם בשטחים מזיקים למדינה כולה. בגין מדגיש שמאמרו של יוסי שריד שבו הוא הביע תמיכה בהקמת מדינה פלסטינית מנוגד לעמדה הרשמית של המערך. בגין מכריז שהמשלה תפעל על-פי העקרונות שלה ולא תסכיפ לחלוקת הארץ או למסירה של חלקיה לשלטון זר.
מנחם בגין, קורא בישיבת ממשלה לפתוח בועדת חקירה בנוגע למערובתם של אברהם סטבסקי וצבי רוזנבלט ברצח ארלוזורוב בטענה כי צריך לעשות צדק עם הנאשמים ועם המחנה הפוליטי הגדול אליו משתייכים אשר הואשמו במשך שנים ללא כל הוכחות.
נאומו של בגין בכנסת לכבוד נשיא צרפת שביקר בישראל. בגין מדגיש את ידידות המיוחדת של העם היהודי כלפי צרפת. בגין מזכיר את תפקידה של פרשת דרייפוס בהיסטוריה של ציונות. בגין טוען שצרפת בעיני היהודים הפכה להיות מזוהה עם מאבקפ של "דרייפוסרים". בגין מדגיש את תפקידה של המהפכה הצרפתית בקידום האידאלים של חרות וקידמה. בגין מדגיש שזוהי המהפכה היחידה שנאבקה נגד שיעבוד פנימי והצליחה לשחרר את עמה. בגין משווה את המהפכה הצרפתית עם מלחמת העצמאות האמריקאית, שלטענתו הייתה מלחמת שחרור נגד דיכוי קולוניאלי ועם המהפכה הרוסית, שהסתיימה בשעבוד הקומוניסטי. בגין טוען שיחסים בין צרפת וישראל ידעו עליות וירידות, אך ישראל לא הפסיקה להיות ידידה של צרפת. בגין מביע את תקוותו שהנשיא החדש מיטרן יחדש את הידידות. בגין טוען, שהמכשול העיקרי לחידוש הידידות בין המדינות היא התמיכה של צרפת בהקמת המדינה הפלסטינית. בגין מנמק את התנגדותו להקמת המדינה הפלסטינית ומביע תקווה לחידוש הידידות בין צרפת לישראל.
