נאומו שלבגין בכנסת העוסק בשאלות דת ומדינה, מיהו יהודי, כפייה דתית ונשואים. בגין טוען שעבור העם היהודי אין הבדל בין לאום ודת. בגין טוען שאת השאלה מיהו יהודי יש לפתור לפי ההלכה. בגין טוען שאין בכך כפיה דתית.
בגין מתייחס לחוקיות הבינלאומית של חילופי שטחים במסגרת משא ומתן או אחזקתן בעקבות מלחמה.
מה זאת אומרת – Recognizing The Inadmissibility Of The Acquisition Of Territory By Means Of War? זה משפט שכולו כזב. הרוב המכריע של שינויים טריטוריאליים בעולם הוא תוצאה של חוזה שלום שנעשה בעקבות המלחמה. נכון שצאר רוסי אחד מכר את אלסקה לאמריקאים בכסף, והיו שינויים מוסכמים מדי פעם בפעם גם בלי מלחמה. אבל ההבדל המכריע … Continued
יש אי-הבנה, אשליה, שאם מדינה, אשר השתמשה בזכותה להגנה לאומית-עצמית, אומרת "חוזה שלום", לא זו בלבד שרעיון של חוזה שלום איננו מחייב שום הודעות מוקדמות על ויתורים, אלא בחוזה שלום נקבעים שינויים טריטוריאליים יסודיים אחרי הבסת תוקפן והדיפת תוקפנות, זהו משפט בין-לאומי. אלה תקדימים בין-לאומיים.
בגין נואם בפתיחת ועידת חירות. בגין משווה בין ירושלים שנפלה בידי טיטוס , כאשר העם היה מפולג לירושלים של 1967 בה הוקמה ממשלת ליכוד לאומי, והתגברה על אויביה. בגין מציין את עמדת הממשלה המסתמכת על הצעת חרות, להסכים רק לחוזה שלום, ולא להסכם 'בדרכי שלום'. בגין מכיר בבעיה הדמוגרפית שעולה מהנצחון, בגין טוען שהרוב שיש עכשיו הוא גדול ממה שהיה אפשר לבקש בימיהם של ז'בוטינסקי והרצל, וכי יש לשמור עליו בעזרת תגמול משפחות מרובות ילדים ועידוד עליה גם ממדינות מפותחות, לשם כך יש לאפשר יוזמה חופשית. כמו כן מקווה בגין לעליה מרוסיה, ומדינות ערב. בגין מסביר שרעיון שלמות המולדת שליווה את תנועת ז'בוטינסקי מהיווסדה ליווה את כל המצעים של תנועת החרות לכנסת, וגם אם הוא עולה לה בקולות, היא לא תוותר עליו. בגין מקריא את הצהרת הזכויות של העם היהודי לחרות בטחון ושלום. דיווח על פתיחת הוועידה פורסם בעתון 'היום' מתאריך 27/05/1968
