הישיבה השלוש-מאות-ושמונים-ושתיים של הכנסת השמינית יום רביעי, כ״א שבט תשל״ז – 9 פברואר 1977 – חוק ההסגרה, תשל"ה-1975 – הצעת קבוצת חברי כנסת

בגין מגיש הצעת החוק שלפיה לא יוסגר אזרח ישראלי למדינה זרה. בגין טוען שיש בעייתיות מוסרית אפילו בהסגרת האנשים שאינם אזרחים. בגין טוען שרוב המדינות המתוקנות אינן מסגירות את אזרחיהן למדינות זרות, ביניהן צרפת ושוויץ. בגין טוען שעבור יהודי קיימת סכנה של גילוי אנטישמיות במהלך משפטו במדינה זרה או בהיותו בכלא זר. בגין טוען שראוי לאסור הסגרת אזרחי ישראל למדינות זרות בחוק ובו-זמנית לחוקק חוק שיאפשר לשפות אזרחים על עבירות שבוצעו בחו"ל.

להיכנע או לא להיכנע, זאת השאלה

במאמר זה, תוקף בגין את ממשלת רבין אשר נכנעת ללחצים האמריקאים ועושה וויתורים במסגרת הסכמי ביניים עם מצרים. בגין טוען שלא יהיה סוף לוויתורים האלה, מצב המלחמה עומד בעינו, רק קלפי המיקוח הולכים ונעלמים. בגין מסכים כי הקשר עם ארצות הברית הוא חשוב וכי ארה"ב מסייעת רבות לישראל, אך אין לשכוח כי קשר זה הוא הדדי, וכי לא צריך לסכן את בטחון המדינה בשבילו. יש להפעיל לחצים אצל גורמים ידידותיים בארצות הברית, ולעמוד בפני הלחצים ולא להכנע אליהם

לא כפנום פן ירושלים

מאמר זה, שנכתב עת עזיבתו של קיסינג'ר את ישראל, מתייחס לדרישותיה של מצרים לנסיגה של ישראל ממספר מקומות אך סירבו להתחייב כי בתמורה יופסק מצב המלחמה. הבטחה זו, טוען בגין, היא התחלתו ההכרחית של כל חוזה שלום, ועצם אי הסכמה זו מראה את כוונתה האמיתית של מצרים. נוסף על כך הסכם הפסקת האש משנת 1949 בו המצרים כן התחייבו לכך, אך שפיכות הדמים מאז הוכיחה שאין הם מתכוונים לכך. בגין מתריע כי אם ממשת ישראל תסכים לוויתורים שכבר התחייבה בעבר שלא להסכים להם, היא שמה את כל ישראל בקו האש

נסיגות בלי שלום – התקדמות אל השלום?

מאמר ביקורתי של בגין נגד מדיניות החוץ של ממשלת רבין והמשא ומתן העקיף עם מצרים בתיווכו של קיסינג'ר. בגין מבקר את הסכמת הממשלה לבצע נסיגות מסיני, למרות חשיבותן הבטחונית, ללא קבלתו של הישג כלשהו בתמורה. במהלך המאמר בגין מציין דיונים בהם השתתף ואשר עסקו בחשיבותו האסטרטגית של הסכם עם מצרים, כך שהאיום המתמיד של התקפה נגד ישראל בשתי חזיתות ייפחת.

הכנס מיוחד של הכנסת: הישיבה הארבע-מאות-ושבעים-ושש של הכנסת השביעית – יום שני, ט״ו כסלו תשל"ד, 10 דצמבר 1973 – הצעה לסדר-היום – תביעה לחקירת היחס אל שבויי המלחמה שלנו במצרים ובסוריה

בגין מספיד את חיילים ואזרחים שאיבדו את חייהם במלחמת יום כיפור.בגין מזדהה עם סבל המשפחות של חיילים שנפלו לשבי מצרי או סורי. בגין מאשים את סוריה ומצרים בפשעי מלחמה כלפי שבויים ישראלים ובעבירה על אמנת ז'נבה. בגין קורא לערוך חקירה פרלמנטארית של הפשעים הללו. בגין קורא גם להקים וועדה בין-לאומית לחקירת היחס לשבויים ישראלים בסוריה ומצרים. בגין מזכיר קיומה של ההבטחה של הנשיא ארה"ב להחזיר שבויים ישראלים. בגין קורא לרוסיה ולארה"ב להפעיל לחץ על סוריה בנושא. בגין מבקש, באופן חריג, לאשר צירוף עדויות של שבויים ישראלים שחזרו משבי המצרי לפרוטוקול המליאה, כדי להדגיש את חשיבות הנושא.