בגין מתיחס בשנית להחלטת השלטון להקים בריגדה המורכבת מחיילים עברים, המזוהים בסמלים עבריים. בגין טוען שמאחר והמטרה היא לקחת רק חיילים מקומיים – מהארץ בעצם מטרת הגיוס הוא לא אפשרות להשתתף בלחימה, אלא הרחקה של נוער לוחם ומורד מהארץ בתקופה קריטית, ואולי לתמיד. בגין מאחל, שבנים אלה ילחמו בהצלחה בגרמניים ויצאו בשלום, ואף יוכלו לחזור ארצה.בגין מדגיש שלנוער היושב בציון, יש רק חזית אחת, והיא ציון, ויש להלחם על שחרורה, למען הקמת מדינה עברית.
בגין טוען שרבים מיהודי הונגריה היו יכולים להנצל אם השלטון היה פועל בזמן וקולט את היהודים שיכלו לצאת מהונגריה.
במאמר השלישי והאחרון בסדרה, בגין בוחן את התנהלות הממשלה ביחסיה עם ארה"ב ועם ברית המועצות. בגין מתיחס למאמר שפורסם בניו-יורק טיימס בו נעשתה סקירה של המודיעין הישראלי, האמריקאי והאנגלי. וטוען כי ישראל צריכה להזהר מאוד מהטעות שעשתה בזמנה פולין ובה יכולות הריגול של המדינה נוצלו בעיקר לריגול ובילוש פנימי, על אנשיה שלה, ולא על אויביה מבחוץ מה שהוביל למפלה. כן תוהה בגין כיצד מידע על שירות הידיעות הגיע לאיש זר כאשר יש חברים בממשלה עצמה שלא יודעים פרטים אלו. בגין מדגיש כי עדיפה לנו החברות עם ארה"ב הדמוקרטית, מאשר עם רוסיה הקומוניסטית, ויש להזהר בכפילות היחסים הזו, כי היא עוד עלולה להתנקם בנו בסופו של דבר. בגין גם מדגיש כי יש להקפיד לא להתייחס לארה"ב כעליונה, אלא כבת ברית נגד התפשטות סובייטית, וכי חשוב להבין כי האינטרס האמריקאי הוא ארצות הברית, ולא ישראל וכך גם ישראל צריכה לנהוג. חלק ניכר ממאמר זה צונזר בעיתון חירות, הטקסט המלא מופיע על פי פרסום פנימי של תנועת החרות.
