העיתון מביא מדברי בגין במסיבה לכבוד מתישבי רמת רזיאל. בגין טען בין היתר כי לא ייכון שלום בין ישראל למדינות ערב עד שלא תשוחרר הארץ כולה. בגין ציין את הצטיינות חניכי ז'בוטינסקי בהתיישבות והציע לקרוא לשטח שבין י"ם לת"א מעוז י"ם. על הטענות כי תלמידי ז'בוטינסקי לא יישבו את הארץ טען בגין כי "לא התישבנו משום שישבנו ומשום שישבנו יושב היום בן –גוריון על כיסא רה"מ"
במאמר זה יוצא בגין נגד בקשת ממשלת ישראל לאספקת נשק מבריטניה . בגין טוען כי אם תתרחש אספקת נשק לישראל ע"י בריטניה יגרום הדבר להשתעבדות ישראל לבריטניה ואובדן עצמאותה . עוד טוען בגין כי מדיניות זו של ממשלת ישראל נעוצה באהבה תת הכרתית למשעבד .
במאמר זה מדבר בגין על חופש הדיבור במשטר דמוקרטי ועל השיוויון בפני בית המשפט. בגין יוצא נגד המגמה של רה"מ להשתיק יריבים פוליטיים וטוען כי דברי רה"מ נגד ח"כ וילנר ממק"י כי מדינה יודעת לכלוא ולאסור מבטאת רוח רעה של טוטליטריות ואסור שתישמע במדינה דמוקרטית נגד דעות פוליטיות שונות. עוד הדגיש בגין את השיווין של כולם בפני בית המשפט (בתגובה ליחסו העוין של היועץ המשפטי לממשלה נגד סנגורו של בארי במשפט בארי ) .
בגין מעלה את הסיבות שבגינן יש לקבוע בחוק את מעמדה של ירושלים כולה כבירת ישראל, גם אם נכון לעכשיו בעיר העתיקה שולטת ירדן, וגם אם משתמע מההכרזה של שר החוץ שמצב זה יימשך. טוען שיש חשיבות גדולה להעביר גם את המבנים של נשיא המדינה ושל משרד החוץ לירושלים, ושאל לחשוש מכך שנציגי המדינות יסרבו להגיע לשם.
בגין סוקר ומבקר את מדיניות החוץ של הממשלה ושל שר החוץ משה שרת בפרט אשר מתייחס אליה כמדיניות הפכפכה. הוא מזכיר את הפקודה שניתנה במהלך המלחמה שהחלה ב14 במאי לסגת ממהלך של כיבוש העיר העתיקה על אף שכבר היו שם כוחות מוכנים. הוא מבקר את חוסר המוכנות להעביר את מוסדות המדינה לירושלים ומבקר את המוכנות להכיר בשלטון עבדאללה בירושלים. יוצא בקריאה למשה שרת להתפטר.הנאום המלא מובא גם בדברי הכנסת 2/1/1950
