ריצתו של קלליפידס

במאמר זה יוצא בגין נגד מדיניות הביטחון של המדינה ונגד שר הביטחון לבון .בגין יוצא נגד ההזנחה בחזית י"ם ב30/6/54 נוכח התקפת הליגיון.בגין יוצא נגד התגובה המאוחרת של ישראל להתקפה זו כשעתיים לאחר שהחלה למרות שגורמי מודיעין ידעו על ההתקפה הצפויה .בגין טוען כי בהתקפה זו היתה שעת כושר למבצע הגשמה לשיחרור העיר העתיקה .בגין יוצא נגד מדיניות הממשלה שמפחדת מתגובת העולם.בגין משווה את מנהיגי ישראל לקלליפידס היוני שהיה מצחיק את הקהל ע"י תנועותיו שבהן נראה כרץ אך לא היה רץ באמת.כך גם מנהיגי ישראל העושים עצמם רצים למען מטרת חיסול התוקפנות הערבית אך למעשה הם עומדים במקומם.

מנחם בגין תובע דיון על תכנית הבטחון פיקוח בינלאומי מתנכל לריבונות ישראל

בגין דרש במליאת הכנסת ב30/6 לקיים דיון על תוכנית הביטחון האנגלו –אמריקאית אשר לטענתו פוגעת בביטחון המדינה .בגיו יצא נגד הכנסת משקיפי האו"ם לישראל תוך טענה כי הם פוגעים בריבונות ישראל וכמו כן על הכוונה להביא קצינים זרים לשטחים של ישראל דבר הפוגע בריבונותה של המדינה .בגין קרא לממשלה לא לנהוג כיהודי חסות ולא להבליג על מעשי התוקפנות של הערבים. הנאום מלא מובא גם בדברי הכנסת 30/06/1954

הישיבה הארבע מאות וחמישים ואחת של הכנסת השניה-הצעות לסדר היום-תכנית הבטחון האנגלית אמריקנית

בגין דרש לקיים דיון על תוכנית הביטחון האנגלו –אמריקאית אשר לטענתו פוגעת בביטחון המדינה. בגין יצא נגד הכנסת משקיפי האו"ם לישראל תוך טענה כי הם פוגעים בריבונות ישראל וכמו כן מחה על הכוונה להביא קצינים זרים לשטחים של ישראל- דבר הפוגע בריבונותה של המדינה. בגין קרא לממשלה לא לנהוג כ"יהודי חסות" ולא להבליג על מעשי התוקפנות של הערבים. הנאום המלא מובא גם בחרות 1/7/1954

זרעו כחש, קוצרים איבה

במאמר זה, בגין מגיב לתגובתם של שר החוץ לבון וראש הממשלה שרת, על מצב היחסים עם ארה"ב. בגין טוען שהמצב לא נוצר "בגלל המצב האובייקטיבי" כדברי לבון, אלא באחריות הקברניטים, ופעולתם, המוּנעת מאשליה שייתכן שלום בתנאים הקיימים. בגין טוען כי הסכמה לתנאי אי ה"התשפשטות" של אמריקה מחייבת מניעת עליה המונית שכן, ריבוי משמעותי באוכלוסייה יחייב "התפשטות". והפתרון היחידי למצב שנוצר הוא החלפת הקברניטים.

על מדיניות ורעידת אדמה

במאמר זה יוצא בגין נגד מדיניותה של ארה"ב העוזרת לארצות ערב (תוכנית החימוש של ארה"ב לבגדד , ונתינת נשק לסעודיה ,סוריה ולבנון ) בגין טען כי מדיניות זו כלפי ארצות ערב עלולה בסופו של דבר לפגוע בישראל. בגין האשים את מדיניותה של ממשלת ישראל שהובילה לידידות בין ארצות ערב לארה"ב בעקבות העידוד שנתנה ישראל לכך .במאמר זה יוצא בגין גם נגד קריאת עיתון "הארץ" לציבור להפחית את ההתעניינות במדיניות החוץ של ישראל . בגין טוען שעל הציבור דווקא לגלות התעניינות במה שקורה.