הישיבה המאה-ושש-עשרה של הכנסת השביעית – יום רביעי, י״ט חשון תשל״א (18 נובמבר 1970) – הודעת חבר-הכנסת בגין בוועידת תנועת החירות על פניית קצינים בכירים בצבא אליו בשאלת הרכב הממשלה

בגין עונה לבקורת שעלתה בעקבות פגישתו עם קצינים בכירים בצה"ל. בגין טוען שאין שום פסול בכך שהקצינים הביאו את דעותיהם בפני חבר ממשלה דאז. בגין מסרב לחשוף את השמות של הקצינים, וטוען שלא היה עושה כך גם בכלא סובייטי.בגין תחילה מבקש להעביר את הנושא לוועדה, אך לאחר מכן "נכנע" לדעת הסיעה ומסכים להצעת השר דיין להסיר את ההצעה מסדר היום

הישיבה השבעים-וחמש של הכנסת השביעית – יום רביעי, כ״ח אייר תש״ל (3 יוני 1970) – שאילתות ותשובות

בתשובתו לשילתא לגבי הנאום שבו הוצגו, כביכול, התנאים שבהם גח"ל תעזוב את הממשלה בגין נאם מבמת הכנסת חלק ניכר מאותו הנאום. בתשובתו לקריאות הביניים בגין מציין, שהועברה עליו השילתה הרשמית והיננו מחוייב לענות עליה כמיטב יכולתו.

הטלפון של מר גלילי (2)

במאמר זה, המשך לשבוע קודם (05/08/1966) מגיב בגין לדברי גלילה בעניין אלטלנה. בגין מונה את ההסכמים השונים בין האצ"ל לבין ההגנה החל מ-1945 וטוען כי מעולם לא הפרו את ההסכמים האלה, למרות שאנשי ההגנה הפיצו גירסא אחרת לדברים. כך גם בענין אלטלנה, עליה טען גלילי כי לא היתה להם ברירה אלא לאשר את בואה לארץ. בגין מתפלא על האישור הפתאומי כי הם ידעו מפי אנשי האצ"ל על בואה של האניה 5 ימים לפני שהגיע. וכן יוצא נגד ההאשמה כי בואה לא נעשה בידיעת הממשלה הזמנית ובהסכמתה.

שאלות תם של איש לא תמים

במאמר זה, בגין מתייחס לדבריו של יגאל אלון בקשר לתקופת הסזון. בניגוד לד"ר סנה, שהכחיש את עניין ההסגרה של חברי המחתרת, יגאל אלון, מספר בגין, הודה בכך, ואף הצהיר שזה מה שגרם לו להתפטר מתפקידו כמפקד הפלמ"ח. בגין טוען שיש בהצהרה זו התממות, שכן, אלון לא התפטר מתפקידו, אלא מפיקוד על המבצע המסויים, וכן, למרות שהבין כי יש בעיה מוסרית במבצע זה, לא היתה לו בעיה שמי מחבריו, או מפקדיו יבצע את הפעולה במקומו. בגין טוען, בקשר לדבריו של אלון על המשמעת היהודית כלפי הסוכנות, כי זה לא נכון שהאצ"ל והלח"י בכך שלא עשו כדבר הסוכנות תמכו בחוסר ההכרה של הבריטים בסוכנות, כי הבריטים כן הכירו במרות של הסוכנות. והמחתרת, טוען בגין, מטרתה היתה להקים ממשלה עברית, שאינה תלויה בבריטים.

המרד נגד השלטון הבריטי בא"י

במאמר זה המוקדש לציון 20 שנה להכרזת המרד במשטר הבריטי ע"י האצ"ל דן בגין גורמים השונים שהולידו את המרד. בגין מציין שבין הגורמים השונים שהולידו את המרד ניתן לציין את הקשר הניצחי בין העם היהודי לא"י ,את השמדת העם היהודי בגולה, ואת תורתו של ז'בוטינסקי. בגין מחלק את ה"מרד" ל5 תקופות עיקריות : 1) ינואר 1944 עד נובמבר 1944 –בה נקבעה האסטרטגיה והטאקטיקה של המלחמה המחתרתית והונחו היסודות הארגוניים לצבא מחתרת לוחם. כמו כן הארגון חולק ל4 חטיבות :ח"ק ,חת"ם, צ"ם וי"ם; 2)נובמבר 1944 עד ספטמבר 1944 – תקופה זו אופיינה ע"י ה"סזון" שבו נרדפו אנשי האצ"ל ע"י אנשי ההגנה שהסגירה אותם לידי הבריטים. אנשי האצ"ל פוטרו מעבודתיהם וילדיהם סולקו מבתי הספר; 3)ספטמבר 1945 עד יולי 1946; 4)יולי 1946 עד דצמבר 1947; 5)דצמבר 1947 עד 15 במאי 1948.