Subjects: משה דיין

במאמר זה בגין מסביר את המשבר הקשה שהמדינה נקלעה אליו בעקבות מלחמת יום כיפור. בגין טוען שפתרון למשבר לא יבוא מהקמת ממשלה דומה לזו שהיתה בתקופת המשבר, כך גם היה בהיסטוריה. בגין מסביר שגולדה, שעליה הוטלה מלאכת ההרכבה, יכולה לקבל הארכה מהנשיא רק במידה ולא תעמוד במשימה, והיא אינה רשאית לבקש הארכה כזו. בגין מציין שקיים רוב של 61 או 62 חברי כנסת איתם ניתן להקים ממשלת ליכוד לאומי, אך נראה שזה לא קורה מאחר והסיעות אינן לוחצות בעניין זה, אך לדעתו, ממשלת ליכוד לאומי יכולה להיות הפתרון למשבר.

במאמר זה בגין פונה אל שר הבטחון דיין, בגין פותח בכך עובדה שהוא ודיין עבדו ביחד בממשלת הליכוד הלאומי ב-67, ותוהה כיצד דיין טוען שיש שינוי בעמדת מצרים והם מוכנים לשלום. בגין טוען ששלום כזה הוא מסוכן, שכן הוא אינו חוזה שלום, ומצרים, כפי שעשתה בעבר, יכולה להפר אותו בכל רגע, ולהאשים בהפרה את ישראל. בגין טוען שגם דיין עצמו הודה כי לא ניתן להגיע לשלום עם מצרים תחת התנאים שהציב המערך, וכי ההצהרה כאילו למערך יש תוכנית לשלום עם מצרים, ולליכוד אין תוכנית כזו, היתה הבטחה ריקה מתוכן לפני בחירות שרימתה את הציבור.

בגין מברך את יו"ר הכנסת על היבחרו מחדש ואת הכנסת החדשה. בגין מתיחס להסדרים הנרקמים עם מצרים וטוען כי הממשלה עמדה על העקרון כי לא יכנסו חיילים מצרים לסיני ועליה להמשיך לעמוד על כך, ולא לנחש את מחשבותיו של האוייב ולפעול כאילו כוונתו לשלום, שכן זה מה שעשו לפני מלחמת יום הכיפורים, ולכן יש לחשוב שהסיבה שסאדאת רוצה להכניס חיילים לסיני היא בשביל לחמש את האזור לשעת מלחמה. (בגין תוקף את אבא אבן ודיין על אצהרותיהם טרם מלחמת יום כיפור). בגין מצהיר כי הקולות הנוספים שקיבל הליכוד בבחירות האחרונות הן בשביל שילחמו על שלמות הארץ, ועל סיפוח השטחים. בגין מתייחס גם להצהרות שיהודה ושומרון הם לא לישראל, ורק צריך להחליט אם ילכו לעראפת או לירדן, וטוען שאף אחת מהאופציות לא מוסכמת, וריבונות ישראל על שטחים אלה משמעותית מבחינה בטחונית.

בגין מברך את יו"ר הכנסת על היבחרו מחדש ואת הכנסת החדשה. בגין מתיחס להסדרים הנרקמים עם מצרים וטוען כי הממשלה עמדה על העקרון כי לא יכנסו חיילים מצרים לסיני ועליה להמשיך לעמוד על כך, ולא לנחש את מחשבותיו של האוייב ולפעול כאילו כוונתו לשלום, שכן זה מה שעשו לפני מלחמת יום הכיפורים, ולכן יש לחשוב שהסיבה שסאדאת רוצה להכניס חיילים לסיני היא בשביל לחמש את האזור לשעת מלחמה. (בגין תוקף את אבא אבן ודיין על אצהרותיהם טרם מלחמת יום כיפור). בגין מצהיר כי הקולות הנוספים שקיבל הליכוד בבחירות האחרונות הן בשביל שילחמו על שלמות הארץ, ועל סיפוח השטחים. בגין מתייחס גם להצהרות שיהודה ושומרון הם לא לישראל, ורק צריך להחליט אם ילכו לעראפת או לירדן, וטוען שאף אחת מהאופציות לא מוסכמת, וריבונות ישראל על שטחים אלה משמעותית מבחינה בטחונית.

בגין מתחיל את נאומו, שנשא ביום הראשון לחנוכה ב-1973 משבח לחיילי צה"ל, ממשיכי דרכם של מכבים. בגין דורש מהממשלה לתבוע הפסקת דיונים בוועידת ז'נבה בשבתות, ואם הדרישה לא תתקבל – להימנע מהשתתפות בדיונים בשבת. בגין טוען שלשבת יש לא רק ערך דתי,אלא גם לאומי-היסטורי. בגין מבקר מדיניות הממשלה, וטוען שהנטייה שלה לזגזג, להציג דרישות בל-יעבור ולוותר עליהם פוגעת במעמדה של ישראל. בגין מבקר את החלטת הממשלה להשתתף בוועידת ז'נבה למרות שהדרישות שלה לא נענו. בגין טוען, שאסור לנסות ולחלק את העם ל-"מחנה שלום", ו-"מחנה מלחמה". הוא טוען שכל המפלגות המרכזיות בישראל מעוניינות בשלום, אמנם מדיניות הוויתורים של הממשלה מגדילה סכנה לפרוץ המלחמה, ובפרט היא הביאה לטעות פאטאלית של מלחמת יום כיפור. בגין מביא את תפיסתו של שלום כבניין רב-קומות, וטוען שמדיניות הממשלה מסכנת את יסודו – בטחון תושבי ישראל. בגין מסיים את נאומו בציטוט מספר מכבים שמדגיש הקשר בין עם ישראל לארץ ישראל וטוען שראוי היה למשלחת ישראלית לפתוח את וועידת ז'נבה מציטוט זה.