כנס מיוחד של הכנסת – הישיבה המאתיים-ושמונה של הכנסת השמינית – יום שני י״א אלול תשל״ה 18 אוגוסט 1975 – המשא -ומתן להסדר -ביניים עם מצרים הוויתורים הישראליים וביקורו הקרוב של ד״ר קיסינג׳ר

בגין מתנגד לכוונת הממשלה לבצע נסיגה בסיני במסגרת הסכם-ביניים. בגין טוען שהסכמי-ביניים אינם מקרבים את השלום, אלא מזמינים לחצים נוספים. בגין טוען שלמעברים ושדות נפט בסיני יש תרומה חשובה לביטחון ישראל בהיעדר שלום עם מצרים. בגין טוען שלממשלה, עקב שינויים קיצוניים בעמדותיה, אין זכות מוסרית להתחייב לבצע נסיגה ולכן קורא להכריז ששאלת הנסיגה בסיני תוכרע במשאל-עם או בבחירות חדשות.

הישיבה השמונים-ושלוש של הכנסת השמינית יום שלישי, י״ח אב תשל״ד 6 אוגוסט 1974 – הצורך בקיום דיון מדיני-בטחוני בכנסת

בגין קורא לקיים דיון מדיני דחוף בכנסת ולחייב את הממשלה למסור הודעה על המצב המדיני והביטחוני. בגין טוען שהודעות סותרות של הממשלה הודות המלחמה שיכולה (או לא יכולה) לפרוץ מחייבים את הכנסת לדרוש דיווח על המצב האמיתי. בגין טוען שכוונת הממשלה למסור שטחים לא מקרבת הסכמי שלום. בגין טוען שהכרזות של הממשלה על נכונות לבצע נסיגות מזיקות לישראל. בגין מאשים את הממשלה בצביעות, כי התחייבות למשאל עם בקשר לוויתורים טריטוריאליים סוטרת הכרזות הממשלה על נכונותה לסגת מיהודה ושומרון.

מ. בגין מגיב בכנסת: הצהרות דיין ביחס לארה"ב ולצרפת – פגיעה באינטרס הלאומי

בגין מבקר דברי שר החקלאות בנושא, שטען כי היחס הידידותי לישראל מצדם של צרפת וארה"ב נובע מאינטרסים פוליטיים רגעיים של מנהיגיהם. בגין טוען, כיי הגישה כזו למדיניות החוץ היא מוטעית מיסודה, שגם אם הדבר היה נכון – אין זה נבון להדגיש אותו בפומבי, ושישנם גורמים שמשפיעים על מדיניות מעבר לאינטרס. דיווחים על הישיבה בכנסת פורסמו בגליון חרות 07/05/64

הישיבה השלוש-מאות-וחמישים-וארבע של הכנסת החמישית – הצהרותיו המדיניות של שר החקלאות ועקרון האחריות המשותפת של הממשלה

בגין מבקר דברי שר החקלאות בנושא, שטען כי היחס הידידותי לישראל מצדם של צרפת וארה"ב נובע מאינטרסים פוליטיים רגעיים של מנהיגיהם. בגין טוען, כיי הגישה כזו למדיניות החוץ היא מוטעית מיסודה, שגם אם הדבר היה נכון – אין זה נבון להדגיש אותו בפומבי,ושישנם גורמים שמשפיעים על מדיניות מעבר לאינטרס.

משאל עם ומשאלות לב

במאמר מציין בגין את תמיהתו על תמיכתו הפתאומית של בן גוריון בחוק משאל העם לאור תגובתו ותגובת ממשלתו להצעות החוק בעבר של סיעת חרות בנושא. כמון כן דן בגין בסוגיית הממשל הצבאי במאמר מעלה בגין מספר עימותים שהיו לו עם מפא"י ומנהיגה בכנסת. בתחילת המאמר מציין בגין כי בן גוריון רמז כי הכינוי של בגין אליו, ראש מפא"י, אינו לרוחו. בגין שאל אם זה מעליב אותו? בגין מציין כי אם ראש מפא"י יאמר שזה מעליבו הוא יפסיק עם הכינוי. בנוסף מזכיר בגין דיון בכנסת בו בן גוריון הטיח בו כי הוא לא לחם, ובגין ענה שכשהוא נלחם לשחרור עמו, בן גוריון היה עסוק בהסגרת לוחמים לאוייב. בסערה שקמה בכנסת כינה מר אהוד אבריאל את בגין 'בוגד'.