בגין מאשים את החלטות הממשלה בנוגע ליחסים עם גרמניה בכך שמדעני גרמניה ממשיכים לפעול במצרים. בגין טוען כי שידור החלטת גרמניה לדון בנושא זה ע"י קול ישראל הינו הטעייה, שכן החלטת גרמניה לא הפסיקה את פעילות מדעניה.
בנאומו דן בגין במבצע 'שלג', ומסביר את היציאה אליו, למרות שלא היתה זו מלחמת אין ברירה. בגין פותח בסקירה של המצב הבינלאומי שלפני מלחמת העולם השניה, וטוען כי אם צרפת היתה פועלת בעקבות הפרת ההסכם של גרמניה ב-7 במרץ 1936 היתה יכולה להביס את הצבא הגרמני, וכך לא היתה פורצת מלחמת העולם השניה על אבידותיה ונפגעיה, אך לא היתה זו מלחמת אין ברירה, וצרפת לא פעלה. אז עובר בגין לדבר על מלחמות ישראל – מלחמת העצמאות, ההתשה וכיפור היו מלחמות אין ברירה, שגבו מספרים גדולים מאוד של הרוגים ופצועים, ומבצע סיני וששת הימים היו מלחמות שישראל בחרה לצאת אליהן, למען בטחון תושביה, למרות שלא נשקפה סכנה אקוטית לקיום המדינה. כך, טוען בגין גם מלחמת לבנון, שמטרתה היתה להשיג שקט הרתעתי. בגין מצהיר כי ישראל לא תיזום תקיפה על מדינה ערבית, וכן כי חזונו הוא לקונפדרציה חופשית בין ירדן וישראל עם שיתוף פעולה הדדי. גרסא ערוכה של הנאום פורסמה בעתון מעריב מתאריך 20/08/1982
נאומו של בגין בעקבות הודעתו של שר ההגנה של ארה"ב על כוונת למכור לירדן נשק מתקדם. בגין מביע התנגדות לעסקה. בגין טוען שירדן נכנסה לברית צבאית עם עיראק והברית הזאת תהיה מופנת נגד ישראל. בגין טוען שבתנאים המודרניים היתרון האיכותי לא תמיד מהווה משקל-נגד לחיסרון המספרי. בגין מזכיר התחייבויות של הנשיא רייגן ומזכיר המדינה הייג שהבטיחו לשמור על היתרון הצבאי של ישראל. בגין מדגיש שהוא בטוח ביכולת של צה"ל להדוף כל מתקפה ולצאת להתקפה-נגד, אבל מדובר בדאגה על חיי אדם שייפגעו אם היתרון הצבאי של ישראל יישחק. בגין קורא לכנסת לתמוך בפניית הממשלה, שקוראת לאמריקאים לא לספק נשק למדינות שמסרבות להיכנס למו"מ לשלום
הודעת ראש הממשלה מנחם בגין על התקיפה של הכור הגרעיני בעיראק. בגין מסביר את הסיבות לתקיפה, וכן מבהיר כי נעשו צעדים למנוע פגיעה בנתינים של מדינות אחרות.
בנוגע למצב בלבנון בגין מסביר שעקב תקיפות סוריות מאסיביות על אוכלוסיה אזרחית נוצרית בלבנון צה"ל התערב, וכך מנע השתלטות סורית על דרום לבנון, שהיתה יכולה להיות סכנה בטחונית לישראל. בגין טוען שחובה מוסרית היא לדאוג לנוצרים בלבנון. בגין מזכיר כי בתחילת כהונתו פנה אל כל המנהיגים באזור לדון על חוזי שלום, וחוץ ממצרים אף אחד לא נענה. בגין קורא לנשיא סוריה לשחרר את שארית הפליטה שנשארו שם. בגין מפרט נקודות הסכמה בין ישראל לארצות הברית לענין הברית בינהן ומדינות האזור. בגין מצהיר שלא יקבל בהסכמה את אספקת הנשק של ארצות הברית לערב הסעודית. לעניין מירוץ החימוש במזרח התיכון, בגין מבהיר שגם אם נשמעים קולות ממצרים כאילו מצרים תתמוך במדינה ערבית במידה הצורך, זה עומד בסתירה מפורשת להסכם שנחתם. בגין מבהיר שבכל מקרה, הוא מעוניין בשלום ולא במלחמה.
