Subjects: מצרים

במאמר זה דן בגין בהבדלים בין בן-גוריון לאשכול בתפקידם כראשי ממשלה. בגין טוען, כי את ההבדלים ניתן למצוא בין השאר בגיליונות "דבר", שבזמנו של בן-גוריון קראו להמשך הממשל הצבאי ואילו עתה קוראים לביטולו, כמו שנוהג עיתון המשרת ראש ממשלה. עוד טוען בגין, כי כאשר בוחנים את סגנונו של רה"מ אשכול על רקע סגנונו של בן-גוריון רואים, כי אשכול הוא ראש ממשלה מנומס והגון ואילו בן-גוריון היה ראש ממשלה חצוף, בוטה, גס ומלא שנאה כלפי יריביו. בגין מציין גם את העיתונות הנוהגת להחניף לאשכול. יחד עם זאת מציין בגין, שלמרות שאופיו של רה"מ אשכול טוב יותר מאופיו של בן-גוריון, אשכול הוא נואם כושל בכנסת, בעל סגנון נאומים לא ברור ועליו להסדירו.

במאמר זה מתייחס בגין לכמה נושאים; בגין משבח את הופעתו של קנדי בעצרת האו"ם האחרונה, בה הודה בטעויות שנעשו בארצו וטוען, כי זהו פטריוטיזם אמיתי, הודאה בטעויות. בהתייחסו לפרשת המדענים הגרמניים מציין בגין, כי שר החקלאות דיין מודה עתה, כי אי חקיקת חוק נגד פעולתם הינה דבר חמור. בגין טוען כי אין זה מספיק וכי יש לנקוט בסנקציות מעשיות נגד גרמניה. בהתייחסו לרשימות בן-גוריון בהן הוא מנסה להסביר מהי תורת ז'בוטינסקי טוען בגין, כי בן-גוריון טען בכתביו, כי הירצחו של חיים ארלוזורוב הוא תעלומה בת 30 שנה. בגין תמה על דבריו אלה של בן-גוריון וטוען, כי אם אומנם זו תעלומה אזי יש צורך להקים ועדת חקירה בנושא.