מרד הזקנים

במאמר זה מתאר ז'בוטינסקי את עצמו ואת בני דורו כאנשי המאה ה-19, המאה של החופש, הספונטניות והמשחק. מתוך כך מבסס ז'בוטינסקי את אידיאל החרות שאותו הוא מעלה על נס על השקפה יסודית בנוגע לדמות האדם ולמהות הקיום האנושי: לפי ז'בוטינסקי האדם הוא בראש ובראשונה יצור משחק ומשתעשע יותר מאשר יצור עמל הפועל בעיקר מתוך הכורח של צרכי הקיום. מתוך כך מיצר ז'בוטינסקי על השינוי שהתחולל לדידו במעבר מהמאה ה-19 לשליש הראשון של המאה ה-20, שבו ערכי המשמעת והציות החליפו את ערכי החופש והמשחק. אחד הביטויים הגלויים לכך הוא עלייתה של מדינת המשטרה הפשיסטית והקומוניסטית וקביעת הסדרים החמוּרה לחיים.
המאמר נכתב במקור ברוסית והתפרסם בפאריס ב-1937. תורגם לעברית בידי יוסף אור.

תקופה וסמליה

במאמר זה כותב בגין על ה"טיימס" הלונדוני ולהבדיל על תחנת השידור הממלכתית "קול ישראל" . בגין מספר כי הוא מבחין בתקופה האחרונה בשינוי בעיתון האנגלי שהוא מקפיד לקרוא אותו במשך שנים ,בגין מציין שהשינוי מתבטא בכך שכבר לא מופיע בעיתון המדור על חדשות אימפראליסטיות וזרות משום שהעיתון הפנים את העובדה שבריטניה כבר איננה מדינה אימפריאליסטית. לעומת זאת יוצא בגין נגד תחנת השידור הישראלית "קול ישראל" שאמורה לשמש כתחנת שידור ממלכתית ולא פוליטית המשמשת שופר לממשלה ומגינה עליה בכל הזדמנות. בגין קובע עוד כי דבר כזה לא יכול היה להיות בבריטניה ששם כלי התקשורת הכתובים והאלקטרונים שומרים על עצמאות. עוד קובע בגין כי על "קול ישראל " ללמוד מהטיימס הלונדוני כיצד יש לפעול במדינה דמוקרטית.

אבי המרד העברי

במאמר זה לציון 71 שנה להולדתו של זאב ז'בוטינסקי טווה בגין קווים למשנתו של ז'בוטינסקי. בגין ציין כי תורת המרד העברי הושתתה על שלושה יסודות והם: קריאה לחיסול הגולה, החייאת חזון המדינה העברית, ויצירת רעיון הכוח העברי. ז'בוטינסקי ציווה למרוד בקיום הגלותי, רצה שימירו את שפת הגולה בשפת המולדת. בגין מציין שבלעדי המרד בגולה לא היה קם המרד בציון. עוד מציין בגין כי 18 שנה נלחם ז'בוטינסקי למען רעיון המדינה העברית. ולשם ביסוס כוח צבאי רציני לא לשם הגנה בלבד אלא גם לשם ייזום פעולות צבאיות. בגין מעלה על נס את אישיותו של ז'בוטינסקי שגילמה מורד ללא פשרות העומד יחיד מול הרוב, המעדיף רעב על מחיאות כפיים. בגין הביע את אמונתו כי כאשר יעבור הדור מן הארץ והשנאה תיעלם אז יתפסו ז'בוטינסקי ובניו את מקומם הראוי בהיסטוריה היהודית כמורדים ולוחמים.

דברי הסברה

בכתב יד זה בגין טוען כי הבריטים אינם מעונינים בהקמת מדינה יהודית ושיבת ציון. אך העם היהודי מוכרח לצאת את הגולה ולהצטרף למאבק כנגד הבריטים. כתב יד זה נכתב כנראה בשנת 1945 אחר סיום מלחמת העולם השנייה/ סיום המערכה באירופה.