Subjects: מפא"י

במאמר זה דן בגין במשבר במפא"י. בגין טוען כי הסיכסוך בין אשכול לבן –גוריון מאפיין מפלגה משוסעת כמפא"י השולטת שלטון ממושך במדינה. בגין סוקר את ביקורתו החריפה של בן גוריון כנגד שרת, לבון וכעת אשכול, או כל מי שהעז להחליפו בתפקידיו. במסגרת זו, הוא מזכיר את דבריו של שרת במרכז כי מה שקובע במפא"י הוא לא הצדק אלא הפחד והחשבון. בגין מלגלג על דברי בן –גוריון כי אשכול מקבל החלטות על דעת עצמו בניגוד לכללי הדמוקרטיה ועומד על חיבתו של בן גוריון לשלטון מוחלט. בגין טוען כי אחת הסיבות להתנגדותו של בן –גוריון לאשכול היא העובדה כי אשכול אינו מקדם את רצונו של בן –גוריון לשנוי שיטת הבחירות. בגין טוען עוד כי בן – גוריון בדברו על שינוי השיטה טוען כי רצונו האמתי הוא בצמצום מספר המפלגות לכן בגין תמה במיוחד מדוע בן –גוריון מתנגד להליכה המשותפת שבין מפא"י לאחדות העבודה וכמו כן יוצא נגד אפשרות של הליכה פוליטית בין "חרות" למפלגה הליברלית.

במאמר זה דן בגין בעניינים שונים. בגין סוקר את ההידרדרות בוויטנאם ואת הערכותיו לפתרון הבעיה שם. כמו כן בגין דן בשטח שבאזור בית צפפא שנמסר לירדנים ע"י ישראל. בגין קורא לכנס דיון מיוחד של הכנסת ולדון בעניין זה. בגין טוען כי השאלה מי החליט להוציא שטח בירושלים מריבונות ישראל היא בעצם בעיה מוסרית מדינית. בגין טוען עוד כי לפי ידיעתו 3 שרים ממשלת ישראל טענו כי העניין לא הובא לידיעתם. בגין טוען כי למרות שהשטח שנמסר הוא שטח פעוט בשום פנים ואופן אין לזלזל באף שעל אדמה של ישראל.בהתייחסו לבני עדת ישראל בהודו קורא בגין להקל בעניינם ולתת להם לעלות ארצה.

בגין דן בהתבטאויותיו האחרונות של בן –גוריון שטען כי בגין שואף לשלטון יחיד וכמו כן טען בן –גוריון כי ההבדל בין בגין לז'בוטינסקי רב וכי בגין הוא יליד המאה ה- 20 ואילו ז'בוטינסקי יליד המאה ה- 19. בגין טוען כי צדק בן –גוריון שטען כי בגין נולד בין שני מלחמות העולם שבהם צמחו הפאשיזם והנאציזם ובגלל כך הוא למד לשנוא אותם. בגין טוען כי אין להשתחוות לפני החזק אלא לפני הצודק וכי חרות האדם היא תכליתו. בהתיחסו להצעתו של בן –גוריון כי בבחירות לכנסת ה-7 תשונה שיטת הבחירות טוען בגין כי רצונו של בן –גוריון שמפא"י תשלוט שלטון ממושך . בגין יוצא נגד כוונתו של בן גוריון כי הכנסת ה-6תעסוק בבעיות של שינוי שיטת הבחירות כדי שהשיטה החדשה תכנס לתוקפה בכנסת ה-7.

במאמר זה בגין יוצא נגד החוק הלא דמוקרטי הקובע כי עובד אדמה אשר נסתימו ההליכים להפסקת חברותו חייב לעזוב את המושב ולהעביר את כל זכויותיו למושב.בגין טוען כי חוק זה סותר את כל העקרונות של השיוויון שבין האדם לבין האזרח וכי זהו ניאו –פיאודליזם תוצרת מפא"י.בגין דן בסעיפים הספציפים של חוק זה וקורא לכנסת לעכב ולמנוע את החוק הבא לשעבד עובדי אדמה.

בגין מתייחס לעימות בין בן גוריון לאשכול סביב פרשת לבון ודרישתו של בן גוריון לבטל את מסקנות ועדת השבעה אשר זיכו את לבון ולחדש את החקירה בנושא; בגין מנתח את עמדתו המשתנה של בן גוריון כלפי הועדות השונות שהוקמו במהלך השנים, זאת בעיקר לפי תוצאותיהן. בגין טוען כי צביעותו של בן גוריון מתבטאת גם במאמריו בעיתון שמתייחסים לתנועת ז'בוטינסקי, כאשר במאמריו בן גוריון לא מזכיר את "סזון", ושואל מדוע הוא לא "גאה" כמו בעבר במעשיו הפטריוטייים. כן, בגין יוצא נגד שקריו של בן גוריון במאמריו ב"דבר" כי ז'בוטינסקי היה נגד רעיון המדינה העברית ובן גוריון היה בעד רעיון המדינה העברית, ומצטט מדבריו של בן גוריון נגד הקמתה של המדינה משום, ש"לא נשלים עם שלטונה של קבוצה לאומית אחת על השניה, לא עתה ולא בעתיד. אנו גם איננו מקבלים את סיסמתהמדינה היהודית אשר בסופו של דבר פירושה שלטון היהודים על תושבי האר. הערביים… אין אנו קובעים את עמדתנו על פי המוסר ההוטנטוטי".