בן-עֲרָב, בן-נַצֶרֶת וּבנִי

מאמרו של ירמיהו הלפרן עוסק ביחס של תנועת "החרות" לאזרחי ישראל שאינם יהודים. הלפרן מתנגד לשימוש במושג מיעוטים היוצר מציאות היררכית של אזרחים סוג א' ו-ב' וקורא להענקת זכויות אזרח מלאות לכל אזרחי הארץ. התפרסם בעיתון "חרות", 27 בפברואר 1949, עמ' 2.

מ. בגין פותח את מערכת הבחרות לכנסת השלישית; קריאתנו לתל-אביב; זאת הפעם אמון וסכוי לתנועת ז'בוטינסקי!

משק חופשי הנושא את עצמו; מדינה גאה שאזרחיה חיים על עמל כפיהם ויגיע מוחם, שאינם פושטים ידם וגם אינם פושטים רגלם – זו התכנית על סעיפיה והעם חייב להסיק את המסקנות לא רק משש שנות שלטון מפא"י אלא גם מן השנתיים, למעלה משנתיים, של השלטון המשותף של מפא"י ושל עוזריה ומציליה – הציונים הכלליים.