מה פשר האחריות ?

במאמר זה בגין דן בעניינים שונים. בהתיחסותו לפגישתו עם סטודנטים חברי מפא"י מספר בגין על הויכוח שהתפתח ביניהם בדבר שינוי שיטת הבחירות לכנסת. הסטודנטים טענו כי השיטה הקיימת מאפשרת לסיעות האופוזיציה להפריח סיסמאות ללא כל אחריות ביודען כי הן לא תעמודנה במבחן ההגשמה של השלטון. בגיןענה כי השיטה מוצעת כדי להפוך את מפא"י ממיעוט לרוב. עוד בגין מספר כי הוא הרצה לסטודנטים על חשיבות האופוזיציה ותפקודה במדינה דמוקרטית. בהתיחסו של בגין להשתתפות בן –גוריון והנשיא שז"ר בהלווית צ'רציל משבח בגין את העובדה כי הם הלכו במסע ההלויה ברגל משום קדושת השבת.יחד עם זאת בגין טוען כי דבריו של בן –גוריון על כך שאם היה זה תלוי בו הוא היה נוסע הם דברים מיותרים וגסים. בגין גם יוצא נגד קביעותיו של בן –גוריון בראיונות לעיתונות כאילו אם צ'רציל היה מוסיף לכהן כרה"מ בריטניה לאחר 1945 אז ישראל היתה קמה בלי כל בעיות מיוחדות וכי צ'רציל שהנהיגספרים לבנים בשנות המלחמה נהג בצדק.בגין טוען כי דברים אלו הם דברי הבל וכי משמעות הספר הלבן היה גזר דין מוות על היהודים.בגין יוצא במאמר זה גם נגד המדיניות המתרפסת של אנשי מפא"י כלפי גרמניה.

אכן, יש צורך ללכת לעם

בנאומו בגין תוקף את התנהלותם של בן-גוריון והיועץ המשפטי לממשלה על התנהלותם ביחס למסקנות ועדת השבעה. בגין מאשים אותם בבורות משפטית ובחתירה תחת סמכותה של הכנסת. בגין דורש לפזר את הכנסת וללכת לבחירות. הנאום מופיע בדברי הכנסת מה-15/12/64.

הישיבה הארבע-מאות-ועשרים-ואחת של הכנסת החמישית – יום שלישי, י׳ טבת תשכ״ה (15 דצמבר 1964) – הודעת ראש הממשלה על התפטרותו – דיון

בנאומו בגין תוקף את התנהלותם של בן-גוריון והיועץ המשפטי לממשלה על התנהלותם ביחס למסקנות ועדת השבעה. בגין מאשים אותם בבורות משפטית ובחתירה תחת סמכותה של הכנסת. בגין דורש לפזר את הכנסת וללכת לבחירות. הנאום במלואו בגליון חרות מה- 18/12/64.

יופיטר הרוגז וחקירת הממשלה

במאמר זה מתייחס בגין להתנהגותו של בן–גוריון הדורש לתקן את מסקנות ועדת השבעה שניקו את לבון בפרשה. בגין מזכיר את התנהגותו של בן–גוריון לאורך כל פרשת לבון ואת דרישתו של בן גוריון שחברי ממשלה ימנו ועדת חקירה שתקבע אם התנהגות הממשלה בועדת השבעה היתה הוגנת. בגין טוען כי אין בסמכותה של הממשלה לנהוג כך וכי רק בית המשפט או הכנסת יכולים לנהוג כך. בגין טוען גם כי אין צורך להתפלא על בן–גוריון אשר נוקט בלשון גסה נגד יריבים פוליטיים שכן שנים הוא כבר נוהג כך כלפי אנשי האצ"ל ומכנה אותם מניאקים, שודדים, ועוד. בגין מזכיר אף את כינויו של ז'בוטינסקי בפי בן-גוריון שכונה בשם ולדימיר היטלר. בגין מציין כי עתה כל גידופיו של בן-גוריון מופנים כלפי מפא"י.