סקירה מדינית
נאום של מנחם בגין במרכז התנועה שבו הוא מתייחס להתפתחויות מדיניות בין ישראל למצרים, בתיווכה של ארצות הברית. על פי בגין אין לוותר על שום אינטרסט ישראלי בסיני ובכלל ללא הסכם שלום. בהמשך, בגין מתייחס לבעיה הפלסטינית, ולהסברה הישראלית בעולם.
Subjects: ממשלה
הישיבה המאה-ועשרים-וחמש של הכנסת השמינית יום רביעי, י״א טבת תשל"ה – 25 דצמבר 1974 – חוק יסוד: הממשלה- תיקון – הצעת חבר-הכנסת בגין
בגין מגיש הצעת החוק שלפיה ניתן יהיה להגיש הצעת אי-אמון בשר מסוים ולא רק לממשלה כולה. בגין טוען שיש צורך בחוק כזה כדי לממש עיקרון של אחריות מיניסטריאלית. בגין מביא כדוגמה מצב מערכת בריאות והתבטאויות של רה"מ רבין, שעליהם אחראית לא הממשלה, אלא שרים ספציפיים. בגין מזכיר שאחרי מלחמת יום כיפור שרים מהמערך דרשו התפטרות של שר הביטחון – ז.א. אחריות מיניסטריאלית. בתשובה לשר המפשטים, שהציעה לדחות את הצעת החוק בגין טוען, שאופוזיציה אחראית משתמשת בנשק אי-אמון רק במקרים חריגים, ולכן אין חשש לשימוש לרעה גם באי-אמון לשר.
יסודות מציאותיים למדיניות לאומית
המאמר הוא גרסא ערוכה של נאום בגין בפתיחת המועצה הארצית של תנועת החרות. בגין מבקר את מדיניות הממשלה בענין מצרים וויתורים אפשריים. ואומר שללא הפסקת מצב המלחמה בחוזה שלום אסור לוותר על שום דבר. בגין מדגיש כי הארגון המכונה אש"ף לא צריך לקבל לגיטימציה מצד האו"ם שכן הוא ארגון מרצחים. בגין מוחה על הבידוד של ישראל שנגרם ממדיניות הממשלה. ואומר שישראל צריכה את ידידותיה. צריכה לעמוד בקצב ההתחמשות של אויביותיה, ויש להפעיל גורמים בעיקר בארה"ב לשם כך. בגין קורא ליישוב יהודה ושומרון לתת להם מעמד שווה לשאר המדינה. בגין קורא לפעול למען העליה לארץ בעיקר מברית המועצות, וכי עליה מאסיבית תפתור את ה'בעיה הדמוגרפית'.
במדיניות בלי פטליזם
העתון מביא את נאומו המלא של בגין בפתיחת המועצה הארצית של תנועת החרות. בגין מבקר את מדיניות הממשלה בענין מצרים וויתורים אפשריים. ואומר שללא הפסקת מצב המלחמה בחוזה שלום אסור לוותר על שום דבר. בגין מדגיש כי הארגון המכונה אש"ף לא צריך לקבל לגיטימציה מצד האו"ם שכן הוא ארגון מרצחים. בגין מוחה על הבידוד של ישראל שנגרם ממדיניות הממשלה. ואומר שישראל צריכה את ידידותיה. צריכה לעמוד בקצב ההתחמשות של אויביותיה, ויש להפעיל גורמים בעיקר בארה"ב לשם כך. בגין קורא ליישוב יהודה ושומרון לתת להם מעמד שווה לשאר המדינה. בגין קורא לפעול למען העליה לארץ בעיקר מברית המועצות, וכי עליה מאסיבית תפתור את ה'בעיה הדמוגרפית'.
גדולת המורה בהשפעת תורתו
בגין נושא דברי הספד לזבוטינסקי, לרגל עשור להעלאת עצמותיו.בגין מספר כי בשנת 1940, שהיתה שעה קשה לאירופה כולה, ובמיוחד לעם היהודי, גם באירופה, וגם בארץ, מותו של זבוטינסקי היה קשה יותר, שכן, הוא היה מקור התקווה. בגין מסביר שבצוואתו של זבוטינסקי ניתנה ההוראה שרק ממשלה יהודית יכולה להורות על הבאתו ארצה, ולכן מעשה זה התמהמה עד שאשכול שמע על כך, והסכים. בגין מבהיר שתורתו של זבוטינסקי רלוונטית גם להיום. שכן ישראל צריכה להיות אור לגויים מבחינת צדק חברתי, וכן יש לעם זכות על הארץ, אליה תשוב ותרוכז כל האומה ויהיה בה רוב יהודי.
