מי שמתבונן בשלוש הסכנות האלו, בכל אחת מהן לחוד ובכולן יחד, מבין, אף מריחוק של זמן, כי בימי מאי ויוני 1967 עמדנו בתוך משבר לאומי חמור, אשר כמוהו לא ידענו מאז יצאנו ללחום למען שחרור האומה וקיום עצמאותה. על משבר זה התגברנו עם הקמת ממשלת הליכוד הלאומי. היא החליטה.
מעל עמודי "אות" הועלתה סברה, שלפיה ההחלטה [שהתקבלה בממשלת האחדות הלאומית] היתה מתקבלת בלאו הכי, גם על ידי הממשלה הקודמת. יש נוחיות בטענה זו, אך רצינות אין בה. אנו מוסיפים לשמוע אותה ביחס למאורעות היסטוריים אחרים. הבריטים, נאמר לנו, היו עוזבים את ארץ-ישראל "בלאו הכי", גם אלמלא קמו ללחום בהם היהודים במחתרת. בא בילי, יד … Continued
אבל אם אומרים לנו, כי גם הממשלה אשר קדמה לממשלת הליכוד הלאומי, היתה מקבלת את ההחלטה לתקוף את התקפן ולהפיצו, מדוע באמת היא לא החליטה כך? מדוע היא הואשמה בהססנות על ידי אנשים, שאי אפשר היה כלל לחשוד בהם ביריבות מדינית? בהפרש של שבוע קיימה ממשלת ישראל, בשני הרכבים, דיון בשאלה הגורלית. בדיון הראשון נחלקו … Continued
נאום של מנחם בגין, שנישא בטקס הודיה על תקומת ישראל שנערך במאי 1973 ברחבת הכותל המערבי, בנוכחות לוחמי אצ"ל ולח"י, חניכי בית"ר ואחרים. בגין מתאר את מסעו הארוך והמיוסר של העם היהודי – מגלות, רדיפות וחורבן, דרך מאבקי שחרור והעפלה, ועד לשיבת ציון ותקומת מדינת ישראל. בנאום זה, הוא משלב זיכרון היסטורי, אמונה עמוקה בצדקת הדרך והכרת תודה לאל על הגאולה, תוך קריאה לשמירה על ארץ ישראל כנחלת העם לעד
במאמר זה, מנחם בגין מדגיש את החשיבות העליונה של כוח הזכות על פני זכות הכוח בהקשר של שליטת העם היהודי על ארץ ישראל. בגין טוען כי הזכות ההיסטורית והמוסרית של העם היהודי על ארצו היא הבסיס האמיתי לשליטה, ולא הכוח הצבאי בלבד. הוא מזהיר מפני ויתור על זכויות אלו, כפי שנעשה בעבר בעזה, שהוביל לשפיכות דמים ולמלחמות חוזרות. בגין מדגיש כי חידוש הכוח היהודי, שהפך את העם מאומה חסרת אונים ללוחמת ואמיצה, נועד להגשים ולהגן על זכות זו. הוא קורא להיאחז באמונה בכוח הזכות, תוך שימוש בכוח הצבאי ככלי לקיומה, כדי למנוע ויתורים מסוכנים ולהבטיח את ביטחון העם והארץ
