מלחמת בלית ברירה או מלחמה עם ברירה – דברי ראש הממשלה בטקס סיום המכללה לבטחון לאומי

בנאומו דן בגין במבצע שלום הגליל, ומנמק את צדקתו, למרות שלא היתה זו מלחמת אין ברירה. בגין פותח בסקירה של המצב הבינלאומי שלפני מלחמת העולם השניה, וטוען כי אם צרפת היתה פועלת בעקבות הפרת ההסכם של גרמניה ב-7 במרץ 1936 היתה יכולה להביס את הצבא הגרמני, וכך לא היתה פורצת מלחמת העולם השניה על אבידותיה ונפגעיה, אך לא היתה זו מלחמת אין ברירה, וצרפת לא פעלה. אז עובר בגין לדבר על מלחמות ישראל – מלחמת העצמאות, ההתשה וכיפור היו מלחמות אין ברירה, שגבו מספרים גדולים מאוד של הרוגים ופצועים, ומבצע סיני וששת הימים היו מלחמות שישראל בחרה לצאת אליהן, למען בטחון תושביה, למרות שלא נשקפה סכנה קיומית למדינה. כך, טוען בגין, גם מלחמת לבנון, שמטרתה היתה להשיג שקט הרתעתי. בגין מצהיר כי ישראל לא תיזום תקיפה על מדינה ערבית, וכן כי חזונו הוא לקונפדרציה חופשית בין ירדן וישראל עם שיתוף פעולה הדדי. גירסה ערוכה של הנאום פורסמה בעיתון מעריב ב-20 באוגוסט 1982.

מלחמת בלית ברירה או מלחמה עם ברירה – דברי ראש הממשלה בטקס סיום המכללה לבטחון לאומי

מלחמת ששת-הימים לא היתה מלחמה מתוך חוסר ברירה. נכון. נאצר סגר את מיצרי טיראן זה היה קודם כל… סגירת המיצרים היתה קזוס בלי, כך אמר לנו אייזנר ודלס אז היינו צריכים לצאת למלחמה אבל מבחינת ריכוז הכוחות של הצבא המצרי בקדמת סיני אין שום הוכחה שנאצר עמד לתקוף אותנו בצבא הזה, עלינו להיות כנים עם … Continued

הישיבה המאה–וארבע–עשרה של הכנסת העשירית – יום שני, ו` באב התשמ"ב 26 ביולי 1982 – החלטת הממשלה בדבר הקמת משרד המדע והפיתוח ובדבר צירופו – של חבר הכנסת יובל נאמן לממשלה בתפקיד שר המדע והפיתוח

בגין מודיע לכנסת על הקמתו של משרד המדע ועל צירופה של "התחיה" לממשלה. בגין טוען שמעכשיו ברור שלממשלה יש רוב מוצק ויציב בכנסת. בגין טוען שהוא תומך בחופש הביטוי, ומזכיר שמחופש זה נהנים כל הצדדים בוויכוח. בגין מזהיר שלא יהיו "מונולוגים" לא בכנסת ולא בחברה. בגין מוחה נגד שימוש במושג "מלחמה תוקפנית" לגבי מלחמת לבנון ומזכיר, שמטרתה הייתה להפסיק ירי על הצפון. בגין טוען שאין שחר לתיאורים שלפיהם הלוחמה "התגלגלה" לעומק לבנון וטוען שהממשלה קיבלה החלטות בכל שלה במבצע. בגין מדגיש את חשיבותו של מדע עבור מדינת ישראל ומבקש מהכנסת לאשר את הקמת המשרד.

ארץ ישראל והסימנטיקה

בגין מתייחס לטרמינולוגיה של הסכסוך על חלקי ארץ ישראל, על השימוש במילים 'גדה' ו'גדה מערבית' בניגוד ליהודה ושומרון, אך בעיקר לשימוש בתאור 'שטחים כבושים' ביחס לשליטת ישראל ביהודה ושומרון.