הישיבה השישים-ושש של הכנסת התשיעית יום שלישי, ב׳ שבט תשל״ח (10 ינואר 1978) – ה.הודעת הממשלה בדבר צירוף שרים נוספים לממשלה תשובת ראש הממשלה

בגין מבקש את אישור המליאה על צירוף שני שרים חדשים לממשלתו. בגין מודה בתשובתו שכוונתו היתה למנות ממשלה קטנה מ-19 חברים, אך עקב שיקולים קואליציונים לנאלץ למנות 19, אך בכל מקרה הממשלה מונה יחס קטן יותר של שרים על חברי כנסת ממה שהיה בתקופת שלטון המערך. בגין טוען כי לא המשיך לעדכן את ראש האופוזיציה, פרס, אחרי שדברים שמסר לו בפרטיות נמסרו לעיתונות, ומציין כי בתקופתו, המערך, לא הכיר בתפקיד ראש האופוזיציה לא עדכן אותו בדברים, ובמקרים מסיימים ראשי הממשלות לא עדכנו את ועדת החוץ והבטחון, ואת חברי הממשלה בהחלטותיהם. עם זאת, אמר בגין כי הוא מוכן לנסות בשנית לשבת עם פרס ולעדכנו.

עמוק הוא המשבר אך יש מוצא ממנו

אין ספק, כי אנו עומדים אחר מאורע בעל משמעות של מפנה היסטורי, או של משבר לאומי. בארבעים השנים האחרונות היו מנת חלקנו בארץ שבע מלחמות קיומיות. בשנות השלושים האחרונות נפתחו עלינו התקפות דמים נוראות, שלוו בהבלגה ובביטולה; בשנות הארבעים היו המרד ומלחמת השחרור הלאומית נגד השלטון הבריטי; בסוף 1947 ובאביב 1948 התנהלה מלחמת המגן והעצמאות; … Continued

העיר שחוברה לה יחדיו

בגין נואם בפתיחת ועידת חירות. בגין משווה בין ירושלים שנפלה בידי טיטוס , כאשר העם היה מפולג לירושלים של 1967 בה הוקמה ממשלת ליכוד לאומי, והתגברה על אויביה. בגין מציין את עמדת הממשלה המסתמכת על הצעת חרות, להסכים רק לחוזה שלום, ולא להסכם 'בדרכי שלום'. בגין מכיר בבעיה הדמוגרפית שעולה מהנצחון, בגין טוען שהרוב שיש עכשיו הוא גדול ממה שהיה אפשר לבקש בימיהם של ז'בוטינסקי והרצל, וכי יש לשמור עליו בעזרת תגמול משפחות מרובות ילדים ועידוד עליה גם ממדינות מפותחות, לשם כך יש לאפשר יוזמה חופשית. כמו כן מקווה בגין לעליה מרוסיה, ומדינות ערב. בגין מסביר שרעיון שלמות המולדת שליווה את תנועת ז'בוטינסקי מהיווסדה ליווה את כל המצעים של תנועת החרות לכנסת, וגם אם הוא עולה לה בקולות, היא לא תוותר עליו. בגין מקריא את הצהרת הזכויות של העם היהודי לחרות בטחון ושלום. דיווח על פתיחת הוועידה פורסם בעתון 'היום' מתאריך 27/05/1968

ביום השנה הראשון לשחרור ירושלים נפתחה הועידה ה-9 של תנועת החרות השר בגין: מול סכנה יש להתלכד, להתאחד ולעמוד יחד לנצח

העתון מדווח על כנס פתיחת ועידת החרות במלאת שנה לשחרור ירושלים. בגין משווה בין ירושלים שנפלה בידי טיטוס , כאשר העם היה מפולג לירושלים של 1967 בה הוקמה ממשלת ליכוד לאומי, והתגברה על אויביה. בגין מציין את עמדת הממשלה המסתמכת על הצעת חרות, להסכים רק לחוזה שלום, ולא להסכם 'בדרכי שלום'. בגין מכיר בבעיה הדמוגרפית שעולה מהנצחון, בגין טוען שהרוב שיש עכשיו הוא גדול ממה שהיה אפשר לבקש בימיהם של ז'בוטינסקי והרצל, וכי יש לשמור עליו בעזרת תגמול משפחות מרובות ילדים ועידוד עליה גם ממדינות מפותחות, לשם כך יש לאפשר יוזמה חופשית. כמו כן מקווה בגין לעליה מרוסיה, ומדינות ערב. בגין מסביר שרעיון שלמות המולדת שליווה את תנועת ז'בוטינסקי מהיווסדה ליווה את כל המצעים של תנועת החרות לכנסת, וגם אם הוא עולה לה בקולות, היא לא תוותר עליו. בגין מקריא את הצהרת הזכויות של העם היהודי לחרות בטחון ושלום. הנאום פורסם בפרוטוקול ועידת מפלגה מתאריך 26/05/1968