Subjects: מלחמת אחים

בכרוז זה בגין מעביר ביקורת על ארגון ההגנה שבעוד שהוא רודף אחר פעילי האצ"ל ,מזניח את יהודי הגולה אשר בסכנה מהאיום הנאצי. למרות המצב בגין מסרב לפגוע בהגנה כדי למנוע את מלחמת האחים אך בבוא היום בגין אומר שההגנה ועמיתיה יענשו על בגידתם.כרוז זה פורסם בסביבות חודש פברואר 1945.

כרוז זה נכתב כביכול ע"י האחראי לבטחון המפעל הציוני, המסביר מדוע לא נלחמו למען הצלת האחים באירופה וכן כי יש למחות את הנוער המורד אם ימשיך בדרכו הרעה. בקובץ הכתבים 'במחתרת' הוספה ההערה הבאה: *האירוניה, על אף היותה גלויה, לא הבונה על ידי כלל הקוראים. הודיעוני, כי באחד מהמושבים או הקבוצים הובעה הדעה, שקריאה זו חוברה על ידי מנהל המחלקה המדינית של הסוכנות היהודית.

בגין קורא לא להכנע לאימת השלטון עקב גירוש 251 האנשים, ולא להגרר למלחמת אחים. בגין טוען כי מעשה זה לא ישבור את רוח הנוער הלוחם המוכן להקריב את חייו למען גאולת הארץ, וקורא לכל פלגי הישוב להתאחד למעט מטרה זו.

בכרוז זה בגין מתיחס לשלושה פרסומים בעתונים שונים המתפרסמים בארץ. הראשון, פרסום ב'א"ב' הגורס כי אנשי האצ"ל נפגשו עם השלטון והבטיחו להפסיק את המרד אם יעזרו להם במלחמה הפנימית, בגין מבהיר כי אנשי האצ"ל לא נפגשים עם אנשי השלטון, וכי טענה כזו לא מצריכה תגובה. השני, פרסום בדבר כי יש לעזור לשלטונות במלחמתם במורדים – בגין מבהיר כי פעולות אלה לא ישברו את רוח הנוער. ושלישי פרסום בפלסטין פוסט שטוען כי כשם שאיסור יבוא המשקאות בארצות הברית גרם לפעולות בלתי חוקיות שנגמרו עם ביטול החוק, כך ברגע שהשמדת היהודים הזמנית באירופה תסתיים, תסתיים גם פעולת המרד בארץ. בגין מזדעזע על ההשוואה ומבהיר כי המלחמה לא תסתיים עד לשחרור המולדת.