הראשון בהרוגי המלכות אך לא האחרון
העיתון מביא את דברי בגין כפי שהובאו ב"קול ישראל" במלאות 25 שנים לעלייתו לגרדום של שלמה בן-יוסף. בגין העלה על נס את דמותו ופועלו של בן-יוסף וקבע כי מורשתו מוסיפה לחיות וכי גבורתו חיה וקיימת
Subjects: מחתרות
בנבכי העם רוחשת ריאקציה
מאמר זה מתייחס בגין להתפטרותו של בן-גוריון מתפקידו כראש הממשלה וממשרד הבטחון. בגין טוען בין היתר, כי אנשי מפא"י מרגישים עצמם כאסירים אשר יצאו לחופשי עם התפטרותו; לטענתו אנשי מפא"י שרובם שמחים על לכתו של בן-גוריון יודעים היטב, כי מאז פרצה פרשת לבון פעולותיו ותגובותיו של ראש הממשלה הרסו את עלייתם היחסית של מפלגתם בבחירות לכנסת ה- 4 וגרמו לבחירות מקדימות לכנסת ה- 5. בגין יוצא גם נגד דברי בן-גוריון שקרא למפלגתו להמשיך וללחום עד חורמה בתנועת "חרות". בגין הזכיר את שנאתו הרבה של בן-גוריון כלפי האצ"ל ו"חרות" והזכיר את ה"סיזון" ואת "אלטלנה". כמו-כן קבע בגין, כי הם לא יתנו למפא"י להמשיך את השנאה וכי הם יובילו להפלת הריאקציה של מפא"י
הידיד החכם
מאמר של מנחם בגין לרגל הגיעו של חבר הכנסת יוסף שופמן לגיל שישים, המספר את סיפורו המרתק של איש תנועת החרות, ציוני הרצלאי ותלמיד נאמן של זאב ז'בוטינסקי. דרכיהם של בגין ושופמן נפגשו בשנות ה-30 כששניהם, צעירים ומלאי תשוקה, נענו לקריאתו של ז'בוטינסקי להקדיש את חייהם לעם היהודי ולארץ ישראל. מאז, מספר בגין, התבלט שופמן כיהודי גאה, משכיל וחריף, ששילב ידע עמוק ביהדות עם השכלה רחבה, שליטה מופלאה בעברית ונאמנות בלתי מתפשרת לרעיון המדינה היהודית. דרכו, מוורשה של שנות השלושים, דרך מאבקי הציונות בגולה ועד לתרומתו המשמעותית בכנסת ישראל, היא סיפור של מסירות, אומץ והשפעה, הראוי להוקרה ולהנצחה
באופקים שבנגב: טקס קריאת גן-עירוני על שמו של יאיר
העיתון מדווח על מכתבו של בגין לבאי טקס קריאת הגן העירוני על שמו של יאיר. בין השאר טען בגין כי ההחלטה לקרוא גן ציבורי על שמו של יאיר מעידה על אומץ לב ציבורי.
באזני ראש מפא"י ומלחכי פינכתו
נוכח השערוריה שהתחוללה בכנסת ב- 13/5 יוצא בגין במאמר זה נגד אופיו של בן-גוריון המלא בשנאה ורעל כלפי אחרים (בין היתר מזכיר בגין את סכסוכיו של ראש הממשלה עם לבון וגולדמן). בגין מזכיר את שנאתו של ראש הממשלה לתנועת ז'בוטינסקי לאורך השנים ובין היתר מציין כי בן-גוריון כינה את ז'בוטינסקי ולדימיר היטלר. בגין מציין, כי השנאה לא פגה והיא נמשכת גם עכשיו. בגין יוצא גם נגד נושאי כליו של בן-גוריון שטוענים כי "חרות" היא האשמה בשערוריה משום שהעלתה על סדר היום את פרשת המדענים הגרמניים במצרים. בגין טוען, כי הם מלאו את תפקידם נאמנה וכי השקר הנורא והעלבון היה בדבריו של בן-גוריון על היטלר, דברים שזיעזעו את האומה כולה ואף גרמו לנזק משום שהתפרסמו בעיתונות העולמית ותרמו להכחשת השואה. בגין טוען עוד, כי בהתנהגותו של ראש הממשלה אשמים גם מלחכי פינכתו שהפכו אותו לעריץ. בגין הזהיר את בן-גוריון כי "חרות" לא תשתוק לנוכח דברי ההשמצה שלו
