הנה כי כן הסברתי, מדוע בסתיו 1946 הגענו למסקנה, וביטאנו אותה בשיחותינו, בקרוב תקום לנו מדינה, הבריטים יעזבו את הארץ, כפי שכבר ציינתי, שנתיים-שלוש שנים. לאחר שאנחנו הגענו למסקנה זו, צריך היה באופן אינטלקטואלי להתכונן ליום, מבחינת המעבר. משום כך אצלנו הדבר היה ממשי מאד. אנחנו הסברנו ללוחמים במחתרת, כי משיבוא היום, אנחנו נקים תנועה … Continued
כאן אני איפוא מסיים את התיזה העיקרית שהמעבר אצלנו ממחתרת לתנועה מדינית היה טבעי ומובן, משום שבשנות המלחמה המחתרתית, אנחנו הסברנו לכל החברים, לכל הלוחמים, שכאשר הבריטים יעזבו את הארץ ותקום לנו מדינה, תהיה הממשלה אשר תהיה, אנחנו נכיר בה. גם אמרתי ב-15 למאי, 24 שעות לאחר הכרזת העצמאות, נכבד חוקיה של המדינה, חוקינו הם, … Continued
מבחינה מדינית ריכזנו את תשומת לב העם כבר אז סביב זכותנו לארץ-ישראל. בשנים הבאות אנחנו לא הצענו – זו האמת לאמיתה – ליזום מלחמות. אבל אנחנו הסברנו על רקע הבעיה המיוחדת הזאת, שהאויב לא השלים עם מדינתנו, שופך את דמנו, מנסה להכחידנו, והוא מתקיף אותנו או יתכונן להתקפה כזו במישרין, כללית, האם אנחנו נוכל להגן … Continued
ההתלבטויות במחתרת היה היו. באשר לקו היסודי, לכשתקום המדינה לא נקיים מחתרת, או ארגון צבאי, נלך לבחירות, נקים תנועה מדינית, באשר ליסוד הזה, לא היו שום חילוקי דעות אפשר לומר, כמקובל בין רוב ומיעוט, לא היו. לעומת זאת לקראת הסיום, כאשר אנחנו חתמנו על ההסכם המבצעי בקשר להקמת הגדודים המורכבים מחברי אצל שהצטרפו ביחידות של … Continued
בהרצאה בפני סטודנטים במכון לחקר הציונות מסביר בגין את המעבר מגוף לוחם במחתרת לתנועה פוליטת, חלק מן האופוזיציה תחת ממשלה יהודית. בגין מבהיר כי אנשי בית"ר לפני מלחמת העולם השניה היו עסוקים גם בעבודה עברית והתיישבות אך משפרצה היו עסוקים בעיקר במלחמה למען מדינה עברית יחד עם האצ"ל ולתקופה גם יחד עם ההגנה. משקמה המדינה, הושגה המטרה והגוף הלוחם הצטרף לצה"ל. והתנועה הפכה לתנועה מדינית שמרכז פעלה היתה זכותנו על ארץ ישראל, וצדק סוציאלי.. בגין מתייחס לפילוג בתוך הצוה"ר.
