Subjects: מורשת ישראל

במאמר זה בגין מגיב לדברי רבין, ראש הממשלה הנוכחי, הפועל כמתנגד מרכזי לליכוד. זוהי תקופת בחירות, ורבין חושש מהתרחבותו של הליכוד. . בגין בתגובה אומר שיש לתת לעם להכריע ולהחליט בהרכבת הממשלה. הוא מוסיף ומביא את האסטרטגיה של רבין לגבי שינוי שיטת הבחירות אשר לטענתו היא צבוע ואינה נוהגת בכבוד ובהגינות כלפי הליכוד. ניתן להבין מכך כי רבין נוצר געגועים לתקופה בה שלטה הסיסמא "בלי חרות ורק"ח". ולמרות כל זאת, גוברים סימני התפוררות למערך וכן סקרי דעת הקהל המסמנים כמעט מפולת למערך. בהמשך המאמר, בגין כותב את הסיבה להקמת ממשלת ליכוד לאומי אשר באה כתגובה לדברי רבין שטען כי הקמת ממשלה זו היוותה טרגדיה – שכן, היא הוקמה בעקבות החלטת הממשלה עקב המצב המתוח לפני מלחמת ששת הימים. ומשהוקמה הממשלה ההיא, נשתנתה רוח האומה מן הקצה אל הקצה. וכידוע גם המוראל של הרמטכ"ל דאז, יצחק רבין, הורם מאוד. כל זה מראה לנו איזה ראש ממשלה דרוש לעם. לא אדם הנוהג ברעות רוח ובמשטמה כלפי יהודים. אלא הנוהג באהבת ישראל

מאמר של בגין בו הוא מספר על ביקור בניו יורק לאחר זכייתו של ג'ימי קרטר לנשיאות ארה"ב. בגין מספר על פגישותיו עם ביועצו של קרטר, בז'ז'ינסקי, על שיח בו השתתף עם הרב ברקוביץ' בבית הכנסת בני ישורון ועל פגישתו עם הרבי מילובביץ'. במאמר בגין טוען כנגד מונחים שגויים הרווחים בהסברה הישראלית, הדרישה להכרה בקיומה של מדינת ישראל מצד מדינות ערב והדרישה מארה"ב לערוב לקיומה של המדינה. בנוסף עוסק בגין באסירי ציון ובמאבק של יהודי בריה"מ לקבלת אישורים לעליה למדינת ישראל. *תאריך לא מדוייק, כנראה בתחילת 1977