הימים הגדולים של כיבוש יפו
במאמר זה בגין סוקר סקירה היסטורית את כיבוש יפו ואת המשמעות האסטרטגית של הכיבוש ששיחררה כוחות צבאים במלחמת העצמאות מהצורך להילחם בת"א אם יפו לא היתה נכבשת.
במאמר זה בגין סוקר סקירה היסטורית את כיבוש יפו ואת המשמעות האסטרטגית של הכיבוש ששיחררה כוחות צבאים במלחמת העצמאות מהצורך להילחם בת"א אם יפו לא היתה נכבשת.
מאמר בעיתון חרות לכבוד יום פטירתו של דוד רזיאל. בגין מדבר על חרות ועל מקומה של המלחמה למענה בהיסטוריה היהודית.
טקסט זה של מנחם בגין הופיע כמבוא לספרו של יצחק גוריון (זאבי המחתרתי) "הנצחון עלי גרדום", שיצא לאור ב-1963. כמי שהיה מעורב במאבק לעצמאות ישראל כמפקד האצ"ל, בגין משבח כאן את גבורתם של הרוגי המלכות – הלוחמים העבריים שהוצאו להורג על ידי השלטון הבריטי – ומדגיש את תרומתם לכיבוש החירות הלאומית. הטקסט משקף את רוח התקופה, את הערצת הגבורה היהודית המחודשת ואת הזיכרון ההיסטורי של המאבק לעצמאות, תוך התייחסות לדמויות מרכזיות כמו שלמה בן יוסף וזאב ז'בוטינסקי
מאמר של בגין על כך שנפילתם ותרומתם של לוחמי המחתרות (ובכללם ניל"י), לוחמי הבריגדות והגדודים העבריים אינם מצויינים ביום הזכרון הלאומי. בגין מתייחס גם ליריבות בין הלח"י לאצ"ל במהלך הדברים, אבל עיקר המאמר הוא על כך שיש להכליל את זכרם של כל הלוחמים לשחרור האומה ביום הזכרון הממלכתי ושבוודאי עד אז יש לשמר יום נפרד לזכרון ללוחמי האצ"ל ביום נפילתו של מפקדה דוד רזיאל, כג' באייר.
בטקס פתיחת התערוכה לכלא עכו בבית ז'בוטינסקי ב-6/5, בגין מתאר גם את תכנון ונסיון ההצלה של עולי הגרדום עוד במעצרם בירושלים.