בגין מודיע שמספר היהודים אשר נרצחו ע"י הגרמנים הגיע לשיא של 6 מיליון יהודים.ומאשים את גם הבריטים במותם.בעת שיהודים מתו באכזריות ראשי האומות חוגגות את ניצחונם על גרמניה,ולמרות טבח יהודי אירופה והצורך למקלט הבריטים לא מתייחסים ברצינות לצורך להקמת מדינה עברית.וכמו יהודי ורשה יהודי הארץ יצטרכו להלחם למען המולדת ולמען שחרורה מהמשעבד הבריטי.
בכרוז בגין זה מדבר על הצהרת ארגון ההגנה בכנס הגדול שקיימו בתל אביב.בגין טוען שהחוקים עליהם שומרים ההגנה הם החוקים הבריטים האנטישמים והמדכים,והשלום עליו הם שומרים הוא שלום הספר הלבן.בגין קורא לההגנה ליישם את אמירתם בפועל :"אולם נשבענו שלא נדע שקט כל עוד שערי הארץ יהיו סגורים" ולהצטרף ללחימה בבריטים על מנת לממש את החזון הציוני.אין תאריך מדויק לכרוז.
הצהרת צרציל והצהרת הדוכס מדיבונשייר לא שונות מהצהרות הקודמות של הממשל הבריטי.בגין מתאר את הקרבה העמוקה בין המולדת ליהודים כאם ובן אשר הבריטים מנסים להפריד בינהם, בגין מאשים את ההגנה בסיוע ל "משעבד הבריטי" וברדיפתם אחרי המורדים היהודים.בסוף הכרוז בגין קורא ליהודים להתמרד נגד הבריטים וטוען שזו הדרך היחידה להשגת החופש והעצמאות של העם היהודי.
בגין רושם את הכרוז ב19 לאפריל 1945 שנתיים אחרי מרד גטו ורשה ומתאר בו את גבורתם של המורדים ואת אכזריות הנאצים.בגין מאשים את הבריטים בסיוע לנאצים וטוען שנעילת שערי ציון בפני יהודי אירופה אפשר לנאצים להשמיד רבים מהם .בגין קורא בשמם של יהודי אירופה להלחם בבריטים למען שחרור המולדת.
בגין בכרוז מספר על הודעת הדוכס אשר ממשיכה את קו המדיניות הבריטית המונעת מהיהודים להגר לא"י ובכך לנפץ את שאיפת היהודים לחופש ולהקמת מדינה. בגין קורא לעם להתאחד , להתנגד לבריטים ולהיאבק למען העלאת יהודי אירופה ולמען הקמת מדינה עברית בא"י.אין תאריך מדויק לכרוז.
