הישיבה המאה-ושלושים-ואחת של הכנסת התשיעית יום שני, ה' תמוז תשל"ח 10 יולי 1978 – הודעת הממשלה על משפטו של אנטולי שצ'ראנסקי

בגין מספר את סיפור כליאתו של אנטולי (נתן) שצ'ראנסקי בברית המועצות, שם מתנהל משפטו. בגין יוצא נגד כליאתו בתנאים לא אנושיים, ומבקש את התערבות מדינות אחרות על מנת להציל אותו ואת שלושת האסורים האחרים איתו. בגין טוען שחוסר התערבות שכזו היא מה שגרמה בעבר להשמדת היהודים ולמלחמת עולם, ולכן יש להקדים ולפעול בעניין, למרות שזה עניין פנימי כביכול של ברית המועצות, מכיוון שהפרה כזו של זכויות העולם לא יכול להרשות. בגין מביע תקווה שאסירי ציון ובינהם שצ'רנסקי יגיע לארץ בשלום.

הישיבה המאה-ותשע של הכנסת התשיעית יום רביעי י' אייר תשל"ח 17 מאי 1978 – הצעה לסדר היום עיסקת החבילה של מכירת מטוסים אמריקניים למצרים וסעודיה

בגין מגיב לטענה שאין להתעלם מכך שארה"ב מספקת היום נשק למצרים וסעודיה, וטוען שאכן הענין חמור, הממשלה לא מסתירה זאת, בניגוד לממשלת המערך שכן ניסתה להעלים את הכריכה של מתן נשק למדינות ערב ומתן נשק לישראל על ידי ארצות הברית. בגין מבקש להעביר את הדיון בענין לועדת חוץ ובטחון

הישיבה התשעים-ושתים של הכנסת התשיעית יום שני, ד' אדר ב' תשל"ח 13 במארס 1978 – הודעת הממשלה על ההתקפה הרצחנית של המחבלים בכביש חיפה-תל אביב

בגין מתאר את תמצית אירועי פיגוע 'אוטובוס הדמים', ומציין שהיו במהלך ההתרחשויות גם מעשי גבורה רבים של שוטרים, חיילים, ואזרחים. בגין יוצא נגד האהדה שלה זוכה ראש הארגון בעולם – באו"ם, ובמיוחד בברית המועצות שגם מספקת לו נשק, ומאמנת את אנשיו. בגין מציין שלמרות פניות הממשלה לא גונה האירוע בעולם. בגין טוען שאש"ף הוא ארגון שפל הפוגע רק במטרות אזרחיות. בגין קורא לעם להתחשל ולא לתת לאירועים כאלה לשבור את רוח העם ומבטיח שישראל לא תשקוט בתגובה לאירועים אלה.

הישיבה המאה-ואחת של הכנסת התשיעית יום רביעי, כ' אדר ב' תשלח 29 מארס 1978 הודעת הממשלה על המצב המדיני

בגין טוען כי ארצות הברית מסכימה לרוב תוכנית ישראל בעניין האוטונומיה הפלשתינאית. בגין מבהיר שלא יסכים לשום תיקון העלול לסכן את ישראל, כמו משאל עם באוטונומיה, וכן שישראל תהיה אחראית לבטחון כי אחרת אש"ף יכול להשתלט על האזור. ארה"ב מסכימה בניגוד לדרישה המצרית, שישראל לא צריכה לסגת לקווי 67, זהו המצב גם לגבי הדרישה המצרית להקמת מדינה פלשתינאית. בגין טוען כי התנחלות יהודית בכל שטח ישראל, חוקית ע"פ המשפט הבין לאומי, והיא תשתלב עם הסכם השלום עם המדינות השכנות. בגין מציין בתשובתו, שממשלת המערך לא הצליחה להביא שלום בעזרת ההצעות השונות מהתוכנית הנוכחית, וכי יש עוד לשבת לדון בחילוקי הדעות עם המצרים על מנת להביא שלום אמת.

הישיבה התשעים-ואחת של הכנסת התשיעית יום רביעי, כ"ט אדר א' תשל"ח 8 במארס 1978 – הצעות לסדר היום, הצורך לקיים דיון מדיני לקראת נסיעת ראש הממשלה לוושיגטון

בגין טוען, בתגובה לטענות כי ממשלתו לא מקיימת את החלטה 242 של האו"ם, כי אין סתירה בין תוכנית השלום שהוגשה על ידי הממשלה לבין ההחלטה המדוברת, גם בענין יהודה שומרון ועזה. בגין מציין שהממשלה ברשות אשכול ז"ל בכלל לא רצתה לקיים את ההחלטה הזו כתוכנה, וכאשר שינתה את עמדתה, גח"ל פרשה מהממשלה. בגין מציין שרק 5 מתוך חברי הכנסת תומכים בנסיגה כוללת לקווי 67, ואם מישהו חושב אחרת הוא מוזמן לפעול באופן פרלמנטרי ולהגיש הצעת אי אמון.