הישיבה המאתיים-וארבעים של הכנסת התשיעית – יום רביעי, ב' תמוז תשל"ט 27 יוני 1979 – אזכרה ליושב-ראש הכנסת לשעבר ישראל ישעיהו ז"ל
בגין נושא דברי הספד לישראל ישעיהו ז"ל שהיה יושב ראש הכנסת השביעית והכנסת השמינית
בגין נושא דברי הספד לישראל ישעיהו ז"ל שהיה יושב ראש הכנסת השביעית והכנסת השמינית
לעניין בעיית הפליטים הוייטנאמים שגורשו ממלזיה, בגין טוען שאין לעכב את ההליכים על ידי הקמת ועדה בינלאומית, אלא לפעול מיד, ולכן כל מדינה, כולל ישראל, תדווח כמה פליטים היא יכולה לקלוט, ותקלוט אותם.
בנאום זה דחה מנחם בגין את הצעת אי-האמון של חבר הכנסת אורי אבנרי בממשלתו בעקבות החלטת הממשלה לבטל את האיסור על דרישת עונש מוות למחבלים. בגין תוקף את הכינוי "תנועה לאומית" לאש"ף ("אירגון רוצחים פלשתינאים, גרוע מהגסטאפו"), מדגיש כי החלטת הממשלה אינה נקמה אלא הרתעה ומניעה ("נקמה כזאת עוד לא ברא השטן"), מוכיח שממשלות המערך כבר פתחו את הדלת לכך ב-1974 וב-1976, ומציג את המהלך כחובה מוסרית להגן על ילדי ישראל במדינה היחידה בעולם שבה כל בית ספר שמור בנשק
בגין מדווח לכנסת על ביקורו במצרים. בגין מסביר את הפתרון שהושג לבעיית הספקת נפט לישראל אחרי הנסיגה מסיני. בגין דוחה את הטענה שתאריך הביקור "הביך" את סאדאת. בגין מתאר את הביקור עצמו. בגין מדגיש את החשיבות סימבולית של הביקור, כמו הנפת דגל ישראל במצרים והצבת משמר כבוד לכבוד ר"מ ישראל. בגין מתאר את ביקורו בבית-הכנסת בקהיר. בגין מתאר את ההסכמות שהושגו במהלך הביקור, ביניהם יצירת קו תקשורת ישיר בין רה"מ ישראלי לבין נשיא מצרים ופתיחת הגבול למעבר אזרחים. בגין טוען שצפויים עוד חלוקי-דעות עם מצרים, אך הושגה התקדמות משמעותית תוך זנן קצר ומביע תקוותו להעמקת היחסים בין המדינות ונחישותו לבנות בניין שלום.
בסיכום הדיון בגין מבקש מהכנסת לאשר את חוזה שלום עם מצרים. בגין טוען שזו השעה הגדולה של הפרלמנט. בגין טוען שרעיון האוטונומיה הפך הסכם לאפשרי. בגין טוען שהאוטונומיה מהווה מימוש של רעיון של המחתרות מ-1948 של חיים משוטפים בכבוד הדדי של יהודים וערבים בארץ-ישראל לא-מחולקת. בגין קורא לכנסת לתת סיכוי לשלום. בגין מודה לנשיא מצרים סאדאת על האומץ שהיה דרוש לו כדי לנהל שיחות שלום עם ישראל. בגין מביע התרגשות מהמפנה ההיסטורי ותקוותו שהממנה הוא כולו לטובה.