השאלה החברתית

במאמר זה פורשׂ ז'בוטינסקי את יסודות התפיסה החברתית שלו, הכוללת את השקפתו על דמות האדם, ערך החירות וייחודיות המסורת היהודית. התפרסם במקור בעיתון "הירדן", יום ו', 21 באוקטובר 1938, עמ' 5.

השאלה החברתית

במאמר זה פורשׂ ז'בוטינסקי את יסודות התפיסה החברתית שלו, הכוללת את השקפתו על דמות האדם, ערך החירות וייחודיות המסורת היהודית. התפרסם במקור בעיתון "הירדן", יום ו', 21 באוקטובר 1938, עמ' 5.

מרד הזקנים

במאמר זה מתאר ז'בוטינסקי את עצמו ואת בני דורו כאנשי המאה ה-19, המאה של החופש, הספונטניות והמשחק. מתוך כך מבסס ז'בוטינסקי את אידיאל החרות שאותו הוא מעלה על נס על השקפה יסודית בנוגע לדמות האדם ולמהות הקיום האנושי: לפי ז'בוטינסקי האדם הוא בראש ובראשונה יצור משחק ומשתעשע יותר מאשר יצור עמל הפועל בעיקר מתוך הכורח של צרכי הקיום. מתוך כך מיצר ז'בוטינסקי על השינוי שהתחולל לדידו במעבר מהמאה ה-19 לשליש הראשון של המאה ה-20, שבו ערכי המשמעת והציות החליפו את ערכי החופש והמשחק. אחד הביטויים הגלויים לכך הוא עלייתה של מדינת המשטרה הפשיסטית והקומוניסטית וקביעת הסדרים החמוּרה לחיים.
המאמר נכתב במקור ברוסית והתפרסם בפאריס ב-1937. תורגם לעברית בידי יוסף אור.

מעמד

א איני מאמין בהבדל בין הקומוניסמוס ובין כל שאר מיני הסוציאליסמוס המבוססים על השקפה מעמדית. לא כל מיני הסוציאליסמוס הריהם מיוסדים על אותה השקפה: אפשר להאמין בהלאמת כל אמצעי התוצרת בתור הפתרון הטוב ביותר לבעיות-החברה, ובאותו זמן לשאוף, שתיקון ייעשה לא על-ידי נצחונו של מעמד אחד על כל השאר, אלא על-ידי הסכם בין כל המעמדות; יש גם … Continued