הישיבה המאה-ושבע (והמאה ושמונה) של הכנסת השלישית יום רביעי׳ ט׳ ניסן תשט״ז (21 מארס 1956) חוק התקציב לשנת 1956/57, תשט״ז—1956

העיתון מדווח על דברי בגין בכנסת ב-21/3 .בגין יצא נגד רשות השידור וטען שלמרות שכל העם משלם עליה, היא מייצגת רק את הממשלה, ולא את המדינה. כמוכן יצא בגין נגד שירות הידיעות שתקציבו והעומד בראשו לא ידועים. בגין סקר את המצב המדיני והביטחוני הקשה שבו שרויה ישראל, עקב התחמשות עמי האזור. בגין קבע כי בקשת הערבות מארה"ב היתה שגיאה .וכמו כן קבל על כך שישראל לא חידשה את העבודות בערוץ הירדן.בנאומו תקף בגין את רה"מ בן –גוריון על סיגנונו הבוטה נגדו ונגד תנועת ה"חרות" .בגין קבע כי על רה"מ בימים קשים כאלה להביא אחדות לעם ולא לזרוע בעם פירוד. בגין הזכיר לחברי המליאה את שיתוף הפעולה של בן –גוריון עם המשטרה הבריטית נגד הלוחמים העבריים ב-1944 ("הסזון"). בגין סקר בנאומו גם את מדיניותה הכושלת של הממשלה החל מהקמת המדינה ועד ימים אלה. הנאום פורסם ב'חרות' בתאריך 22/03/1956 221761

על המצב והדרך (חלק א')

בתקופה של מתיחות ביטחונית גוברת ומשבר אמון בממשלת מפא"י, בגין מציג בלהט ובחדות את עמדת תנועתו: מחויבות לנאמנות פנימית, שמירה על כבוד הכנסת, והכרח לפעולה דחופה מול מפנה גורלי ביחסי הכוחות בין ישראל לאויביה. הנאום משלב ביקורת חריפה על הממשלה, קריאה אסטרטגית להתמודדות עם איומים קיומיים, וחזון לאומי המבוסס על מורשת ז'בוטינסקי, תוך הדגשת דחיפות הזמן כגורם מכריע. הנאום נישא ב-11 במרץ 1956, חודשים ספורים לפני פרוץ מבצע קדש, במושב ה-5 של המועצה הארצית של תנועת "חרות"

עלינו לנקוט יוזמה צבאית מתוך אסטרטגיה מחושבת

דברי בגין בכנסת ב6/3 בהגישו הצעת אי אמון כאשר סקר את המצב המדיני והצבאי ההולך ומחמיר בארץ. בגין טען כי ישראל לא נערכת להכנות האויבים להתקפות דמים. עוד טען בגין כי אילו שמעה הממשלה להצעת "חרות" לפני מספר חודשים למערך אופנסיבי בחזית הדרומית ומערך דפנסיבי בשאר החזיתות אז המצב היה שונה והכוח המצרי היה מרוסק בלי המוקד של בסיס התוקפנות בעזה. עוד קרא בגין בנאומו לבריטניה לנוכח הדחת פחה מהליגיון הירדני לשקול שוב את מדיניותה האנטי ישראלית. בגין טען עוד כי אמנם הסיכויים למנוע מלחמה כלל חזיתית פחתו אך חובה עלינו להשתמש ביוזמה צבאית מתוך כוח ולא להיות תחת סבילות. עוד קרא בגין לכריתת ברית צבאית בין ישראל לצרפת. בחילופי דברים, בן-גוריון קורא לעבר בגין שלא שרת במלחמת השחרור ואילו בגין השיב כלפיו שהוא היה מלשין. את חילופי הדברים בין בגין לבן גוריון ניתן למצוא באותו עיתון חרות תחת הכותרת "נאצה במקום תשובה בפי בן-גוריון". הנאום המלא מופיע בדברי הכנסת 06/03/1956.

הישיבה התשעים ושתים של הכנסת השלישית – הצעת סיעת תנועת החרות להביע אי-אמון לממשלה

דברי בגין בכנסת ב6/3 בהגישו הצעת אי אמון כאשר סקר את המצב המדיני והצבאי ההולך ומחמיר בארץ. בגין טען כי ישראל לא נערכת להכנות האויבים להתקפות דמים. עוד טען בגין כי אילו שמעה הממשלה להצעת "חרות" לפני מספר חודשים למערך אופנסיבי בחזית הדרומית ומערך דפנסיבי בשאר החזיתות אז המצב היה שונה והכוח המצרי היה מרוסק בלי המוקד של בסיס התוקפנות בעזה. עוד קרא בגין בנאומו לבריטניה לנוכח הדחת פחה מהליגיון הירדני לשקול שוב את מדיניותה האנטי ישראלית. בגין טען עוד כי אמנם הסיכויים למנוע מלחמה כלל חזיתית פחתו אך חובה עלינו להשתמש ביוזמה צבאית מתוך כוח ולא להיות תחת סבילות. עוד קרא בגין לכריתת ברית צבאית בין ישראל לצרפת. בחילופי דברים, בן-גוריון קורא לעבר בגין שלא שרת במלחמת השחרור ואילו בגין השיב כלפיו שהוא היה מלשין. הנאום המלא וחילופי הדברים בין בגין לבן גוריון מובאים בשתי כתבות שפורסמו בחרות 07/03/1956.

בערוץ ההתערבות

במאמר זה מגיב בגין לדברי רה"מ בן –גוריון שטען לנוכח המצב הביטחוני הקשה כי הסכנה הביטחונית רבה יותר עתה מ-1948. בגין טוען כי הדבר כלל איננו דומה למרות שגם עכשיו ישראל נמצאת בסכנה. בגין הזכיר כי במשך שנים תנועתו קראה לממשלה לפעול נגד המצרים לפני שהם ושאר ארצות ערב יעלו על ישראל בכוחם הצבאי. בגין יצא גם נגד אי חידוש העבודות בערוץ הירדן במרץ כסימן לחולשת ישראל מול הערבים. בגין מבחין בין שני מושגים: התערבות צבאית ,והתערבות צבאות וטוען כי התערבות צבאית מסוכנת יותר מהתערבות צבאות.