הישיבה המאה–שישים–ותשע של הכנסת העשירית – יום שלישי י"ח בשבט התשמ"ג 1 בפברואר 1983 – סקירת ראש הממשלה על פעולות משרדו

בגין מגיש לכנסת סקירה על פעילות של משרד ראש הממשלה. בגין מתאר את הפעילות השוטפת של המשרד בשנת 1982. בגין מכיר בקשיים שנוצרו במו"מ על לבנון, ומדגיש שהדרישה העיקרית של הממשלה – סידורי ביטחון אפקטיביים בשטח. בגין טוען שמלחמת שלום הגליל הייתה הכרחית והשיגה את היעדים החשובים למרות הקשיים הנוכחיים. בגין מביע התנגדות להקפאת התנחלויות. בגין טוען שההסכם המחייב הינו הסכם קמפ-דוויד ולפיו תבוצע תכנית האוטונומיה. בגין מדגיש שהתכנית מוגדרת לתקופה ובאותה תקופה שליטה ביטחונית תהיה בידי ישראל. בגין מדגיש שירושלים לפי עמדת ישראל תישאר מאוחדת בידיה. בגין קורא למלך ירדן להשתתף במו"מ על הסדר קבע ללא תנאיים מוקדמים.

הישיבה המאה–עשרים–וארבע של הכנסת העשירית יום שלישי, ב` במרחשוון התשמ"ג 19 באוקטובר 1982 – הודעת הממשלה על המצב המדיני קביעת הממשלה שהשר יצחק מודעי יכהן בתפקיד שר האנרגיה והתשתית

בגין מסכם את הדיון על ההודעה המדינית של הממשלה. בגין מבקר את הניסיונות של פרס להשיג רוב בכנסת על-ידי מעבר חברי כנסת ממפלדה למפלגה וטוען שניסיונת אלו אינם מתיישבים עם דמוקרטיה. בגין טוען שהצעות של מערך לישוב הסכסוך באמצעות וויתור על חלק מהשטחים אינן מציאותיים. בגין מדגיש שעמדתה של המערך ששוללת תוכנית האוטונומיה ובו-זמנית קוראת להשתמש בה כדרך להסכם-ביניים עם ירדן אינה קונסיסטנטית.בגין טוען שתכנית האוטונומיה כפי שהוגדרה בהסכמי קמפ-דוויוד היא הדרך היחידה להבטיח שלום למדינת ישראל עם שכניה. בגין מבקש מהכנסת לאשר את ההודעות של הממשלה.

מלחמת בלית ברירה או מלחמה עם ברירה – דברי ראש הממשלה בטקס סיום המכללה לבטחון לאומי

בנאומו דן בגין במבצע 'שלג', ומסביר את היציאה אליו, למרות שלא היתה זו מלחמת אין ברירה. בגין פותח בסקירה של המצב הבינלאומי שלפני מלחמת העולם השניה, וטוען כי אם צרפת היתה פועלת בעקבות הפרת ההסכם של גרמניה ב-7 במרץ 1936 היתה יכולה להביס את הצבא הגרמני, וכך לא היתה פורצת מלחמת העולם השניה על אבידותיה ונפגעיה, אך לא היתה זו מלחמת אין ברירה, וצרפת לא פעלה. אז עובר בגין לדבר על מלחמות ישראל – מלחמת העצמאות, ההתשה וכיפור היו מלחמות אין ברירה, שגבו מספרים גדולים מאוד של הרוגים ופצועים, ומבצע סיני וששת הימים היו מלחמות שישראל בחרה לצאת אליהן, למען בטחון תושביה, למרות שלא נשקפה סכנה אקוטית לקיום המדינה. כך, טוען בגין גם מלחמת לבנון, שמטרתה היתה להשיג שקט הרתעתי. בגין מצהיר כי ישראל לא תיזום תקיפה על מדינה ערבית, וכן כי חזונו הוא לקונפדרציה חופשית בין ירדן וישראל עם שיתוף פעולה הדדי. גרסא ערוכה של הנאום פורסמה בעתון מעריב מתאריך 20/08/1982

מלחמת בלית ברירה או מלחמה עם ברירה – דברי ראש הממשלה בטקס סיום המכללה לבטחון לאומי

ירדן איננה יכולה לתקוף אותנו, ירדן כפי שנודע לנו שולחת מברקים כל יום כמעט אל האמריקנים והיא זועקת שישראל עומדת לפלוש לעבר הירדן ולכבוש את רבת-עמון. אני פה מכריז שאין בדעתנו לעשות כן. אנחנו בעקבות השואה אין לנו כוח ומשום כך אין לנו רצון לאסור מלחמה למען כיבוש עבר הירדן מזרחה אנחנו רואים חזון אחר … Continued

ארץ ישראל והסימנטיקה

בגין מתייחס לטרמינולוגיה של הסכסוך על חלקי ארץ ישראל, על השימוש במילים 'גדה' ו'גדה מערבית' בניגוד ליהודה ושומרון, אך בעיקר לשימוש בתאור 'שטחים כבושים' ביחס לשליטת ישראל ביהודה ושומרון.