במאמר זה, תוקף בגין את ממשלת רבין אשר נכנעת ללחצים האמריקאים ועושה וויתורים במסגרת הסכמי ביניים עם מצרים. בגין טוען שלא יהיה סוף לוויתורים האלה, מצב המלחמה עומד בעינו, רק קלפי המיקוח הולכים ונעלמים. בגין מסכים כי הקשר עם ארצות הברית הוא חשוב וכי ארה"ב מסייעת רבות לישראל, אך אין לשכוח כי קשר זה הוא הדדי, וכי לא צריך לסכן את בטחון המדינה בשבילו. יש להפעיל לחצים אצל גורמים ידידותיים בארצות הברית, ולעמוד בפני הלחצים ולא להכנע אליהם
נאום של מנחם בגין במרכז התנועה שבו הוא מתייחס להתפתחויות מדיניות בין ישראל למצרים, בתיווכה של ארצות הברית. על פי בגין אין לוותר על שום אינטרסט ישראלי בסיני ובכלל ללא הסכם שלום. בהמשך, בגין מתייחס לבעיה הפלסטינית, ולהסברה הישראלית בעולם.
מנחם בגין קורא לממשלה שלא להיענות לדרישות המצריות לנסיגות בסיני, לעמוד על עמדותיה של ישראל, ולאפשר התנחלות בשטחי יהודה ושומרון.
מאמר של בגין על התנאי שהוא הציב בנאומו בועידת חברון לפיו כל משא ומתן עם מדינות ערב חייב להיות מלווה בהתחייבות להפסקת אש, ועל התנגדות הממשלה וסיעות השמאל, 'המתונות', לדרישה זו. בנוסף דורש בגין הכרה הדדית של שני הצדדים בזכותם ובריבונותם למדינה.
בגין דורש לקיים דיון מדיני במליאה בעקבות האולטימאטום של סאדאת הדורש מישראל לסגת בסיני. בגין טוען שרה"מ, שנואם בנושאי מדיניות בכל מקום חוץ מהכנסת פוגע במעמדו של הפרלמנט. בגין טוען, שהעמדה החדשה של הממשלה שלפיה ניתן לסגת בסיני בלי הסכם שלום או אי-לוחמה מזיקה למדינה. בגין טוען שלמדיניות זאת הממשלה לא קיבלה מנדט, כיוון שבבחירות האחרונות המערך קבע שאין נסיגות ללא הסכם מדיני. בגין דורש מרה"מ לנהל בכנסת דיון מדיני בכנסת.
