דיון בכנסת בו תקף בגין בחריפות את רה"מ על כך שהפעיל את חוקי החרום נגד אלה שהואשמו בניסיון לפוצץ את הכנסת. בגין טען כי נטילת סמכויות אלו פוגעת קשות ברשות השופטת וכי המדינה מקיימת משטרה חשאית המורכבת מאנשים ששיתפו פעולה עם הבולשת הבריטית . בגין טען כי חוקים אלה לשעת חרום הם חוקים רודניים, נאציים, בלתי מוסריים וקרא לביטולם. הנאום המלא מובא גם בדברי הכנסת 21/05/1951
תשובתו של בגין לנאומו של השר שרת על הפעלת חוקי חרום כלפי חברי "ברית הקנאים". בגין מאשים את הממשלה בניסיון לחתור תחת הפרדת רשויות ולקחת על עצמה תפקידה של שופט. בגין מכריז שאין לו אמון בטענות הממשלה כל עוד העניין לא הוכרע במשפט צודק. בגין מדגיש את סיכון לדמוקרטיה מקיומה של משטרה חשאית. בגין דורש ביטול חוקי חרום המאפשרים לממשלה ולשר הביטחון להחליט על מעצר של אזרח.
דיון בכנסת בו תקף בגין בחריפות את רה"מ על כך שהפעיל את חוקי החרום נגד אלה שהואשמו בניסיון לפוצץ את הכנסת. בגין טען כי נטילת סמכויות אלו פוגעת קשות ברשות השופטת וכי המדינה מקיימת משטרה חשאית המורכבת מאנשים ששיתפו פעולה עם הבולשת הבריטית . בגין טען כי חוקים אלה לשעת חרום הם חוקים רודניים, נאציים, בלתי מוסריים וקרא לביטולם. הנאום המלא מובא גם בעתון חרות שפורסם ב22/05/1951
נאומו של בגין בוועידה של תנועות בית"ר וחרות שהתפרסם בחמישה חלקים בעתון 'חרות'. נאום זה מתאר את היסודות המרכיבים את החזון הלאומי והחזון החברתי של תנועת החרות, והשילוב בניהם. הנושאים המרכזיים בהם דן בגין הם חירות היחיד, אל מול תיקון החברה, עליונות המשפט, ריכוז האומה ושחרור המולדת. בגין טוען כי עקרונות אלה, המושתתים על התורה שלמד מזאב ז'בוטינסקי, תלויים זה בזה, ומשלימים זה את זה. החלקים הבאים של הנאום התפרסמו בעתון 'חרות' בתאריכים: חלק ב' –30/3/51 ע"מ 3 חלק ג' 13/4/51 ע"מ 2 חלק ד' 20/4/51 ע"מ 2 חלק ה 26/4/51 ע"מ 2
במאמר זה מדבר בגין על חופש הדיבור במשטר דמוקרטי ועל השיוויון בפני בית המשפט. בגין יוצא נגד המגמה של רה"מ להשתיק יריבים פוליטיים וטוען כי דברי רה"מ נגד ח"כ וילנר ממק"י כי מדינה יודעת לכלוא ולאסור מבטאת רוח רעה של טוטליטריות ואסור שתישמע במדינה דמוקרטית נגד דעות פוליטיות שונות. עוד הדגיש בגין את השיווין של כולם בפני בית המשפט (בתגובה ליחסו העוין של היועץ המשפטי לממשלה נגד סנגורו של בארי במשפט בארי ) .
