נאום בכנסת המפרט את ההסתייגויות של חרות לחוק השיפוט הצבאי, בנאום עוסק בגין במספר דברים עקרוניים, אופיו של צה"ל ומפקדיו, זוכיותיו של האזרח, זכיותיו של הנאשם, יחסי אזרח – חייל. בגין מתייחס לחוק האנגלי הקזואיסטי, כמו כן מתייחס בגין לאפשרות שטוראי ישתתף בבית הדין, את הבעיה של חוסר הבגרות של החייל (שהינו לרוב בגיל 18-19) מציע בגין לפתור על ידי גיוס חייל מילואים בדרגת טוראי או שאינו קצין, אך הוא בגיל מבוגר. בסוף המאמר בגין מתייחס ליכולת של הצד המזמן את המשפט לעשותו בדלתיים סגורות, בגין מביע לכך התנגדות וטוען שהסמכות להכרזת דלתיים סגורות או למצער לקבוע למי עוד מותר יהיה להשתתף בדיון צריכה להיות בידי בית הדין ולא בידי הצבא. נושאים נוספים שעולים בנאום, זה הורדה אוטמטית בדרגה, שיפוט אזרח מילואים בבית דין צבאי וענישה חמורה מדי לאיחורים ומשמעת החיילים בצבא בכלל. הנאום מופיע בדברי הכנסת מיום 08/01/1963