ישיבה מיוחדת של הכנסת הישיבה המאתיים-ושלוש של הכנסת התשיעית יום שני, י״ג אדר תשל"ט 12 מארס 1979 – ביקורו של נשיא ארצות -הברית מר גיימי קארטר בכנסת נאום ראש הממשלה

אנחנו התחייבנו בפני הכנסת שלא לחתום על חוזה השלום לפני שנביא אותו לדיון בה ולאישורה. אנחנו נקיים התחייבות זו. זה לא רק תהליך דמוקראטי נאה. נכון, בדרך כלל ממשלה חותמת על חוזה בין-לאומי ומביאה אותו לאישרור בדיעבד לפארלאמנט. אבל הבעיה איננה רגילה, המצב הוא יוצא מגדר הרגיל. ומכאן התחייבותנו. על-פי החוק בישראל הממשלה עצמה היא … Continued

הישיבה השישים-ושש של הכנסת התשיעית יום שלישי, ב׳ שבט תשל״ח (10 ינואר 1978) – ה.הודעת הממשלה בדבר צירוף שרים נוספים לממשלה תשובת ראש הממשלה

אבל, מורי ורבותי, עם כל הכבוד, אדרבה, אני אקרא לכם להתבונן בהבדל המכריע, באילו עניינים טיפלו עם ישראל, כנסת ישראל, ממשלת ישראל עוד לפני שלושת-רבעי-שנה ובאילו עניינים אנחנו מטפלים בימים אלה… ברוך-השם, היום יש בכנסת ויכוחים על העניינים הגדולים של עם ישראל, על שלום, על דרך השכנת השלום. הנה הדיון שהיה במשך אחת-עשרה שעות וחצי, … Continued

עיקרי דבריו של יו"ר תנועת החרות מר מנחם בגין בערב הפתיחה של ועידת תנועת החרות

בגין טוען כי מאחר שאין רוב כרגע למערך בכנסת, אחרי הבחירות יש סיכוי סביר שהליכוד ירכיב את הממשלה. הממשלה הזו תציע לפתוח במו"מ לחוזי שלום עם מדינות ערב. מו"מ ישיר ללא תנאים מוקדמים. בגין מתייחס ליחסים עם ארה"ב, רוסיה וצרפת, וטוען שהם חשובים לישראל, ויש לשפרם, או לתקנם. יהודה ושומרון הם חלק בלתי נפרד של הארץ. בתוך סיני יקבע גבול עם מצרים כחלק מחוזה שלום, וכך גם עם סוריה, גבול ברמת הגולן. לערביי ישראל תנתן אפשרות בחירה באזרחות ישראלית כשווי זכויות. על הנוער להתיישב בכל הארץ כולל התנחלויות. יש לפעול לפיתוח המשק הציבורי, יש להלחם באבטלה, ובירידה מהארץ, וכן לעודד עליה. יונהג חוק בריאות ממלכתי, פנסיה שכר מינימום והטבות למשפחות מרובות ילדים. הרכב הממשלה יתיעל. יוגבר פיקוח הכנסת על הממשלה. בענין הגיור – כהלכה. כמו כן, יש להנהיג רפורמה בחינוך ולחנם לאהבת הארץ.

הישיבה המאה-ועשרים-וחמש של הכנסת השמינית יום רביעי, י״א טבת תשל"ה – 25 דצמבר 1974 – חוק יסוד: הממשלה- תיקון – הצעת חבר-הכנסת בגין

בגין מגיש הצעת החוק שלפיה ניתן יהיה להגיש הצעת אי-אמון בשר מסוים ולא רק לממשלה כולה. בגין טוען שיש צורך בחוק כזה כדי לממש עיקרון של אחריות מיניסטריאלית. בגין מביא כדוגמה מצב מערכת בריאות והתבטאויות של רה"מ רבין, שעליהם אחראית לא הממשלה, אלא שרים ספציפיים. בגין מזכיר שאחרי מלחמת יום כיפור שרים מהמערך דרשו התפטרות של שר הביטחון – ז.א. אחריות מיניסטריאלית. בתשובה לשר המפשטים, שהציעה לדחות את הצעת החוק בגין טוען, שאופוזיציה אחראית משתמשת בנשק אי-אמון רק במקרים חריגים, ולכן אין חשש לשימוש לרעה גם באי-אמון לשר.

הישיבה השמונים-ושלוש של הכנסת השמינית יום שלישי, י״ח אב תשל״ד 6 אוגוסט 1974 – הצורך בקיום דיון מדיני-בטחוני בכנסת

בגין קורא לקיים דיון מדיני דחוף בכנסת ולחייב את הממשלה למסור הודעה על המצב המדיני והביטחוני. בגין טוען שהודעות סותרות של הממשלה הודות המלחמה שיכולה (או לא יכולה) לפרוץ מחייבים את הכנסת לדרוש דיווח על המצב האמיתי. בגין טוען שכוונת הממשלה למסור שטחים לא מקרבת הסכמי שלום. בגין טוען שהכרזות של הממשלה על נכונות לבצע נסיגות מזיקות לישראל. בגין מאשים את הממשלה בצביעות, כי התחייבות למשאל עם בקשר לוויתורים טריטוריאליים סוטרת הכרזות הממשלה על נכונותה לסגת מיהודה ושומרון.