הישיבה הארבעים ושש של הכנסת העשירית – יום שני, כ"ג בטבת התשמ"ב, 18 בינואר 1982 – ההתרחשויות בפתחת-רפיח

בגין טוען שלא בפעם ראשונה מתרחש בישראל ויכוח על חלוקת הארץ. בגין טוען שלא ניתן להצדיק "ריאליזם מזויף" שמתכחש לקשר ההיסטורי בין ארץ-ישראל לעם היהודי. בגין טוען, שהקשר הזה הוא יסוד הזכות של העם לארץ. בגין טוען ש-"שאלת הערבים" בארץ קיימת, אך לא ניתן להצדיק החזקת שטחים מלפני 1967 ולגנות החזקת שטחים ביו"ש על סמך זה שיש שם אוכלוסיה ערבית. בגין טוען שהתוצאה היחידה האפשרית של חלוקת הארץ – מדינה עצמאית של ארגוני טרור וחידוש של שפיכות דמים. בגין טוען שפטרון היחיד הוא התכנית האוטונומיה מלאה כפי שהוגדרה בהסכמי קמפ-דוויד. בגין קורא לממשלות ערב, ובפרט למלך חוסיין להתכנס לוועידה שתדון בביצוע תכנית זו.

הישיבה השלוש מאות ותשעים ותשע של הכנסת התשיעית יום רביעי, י"ז בטבת התשמ"א 24 בדצמבר 1980 – הצעה לסדר היום ניהול עצמי של ערביי השטחים המוחזקים

בגין טוען שבקשתו של דיין להקים מינהל עצמאי לערביי השטחים המוחזקים, לא רלוונטית כל עוד לא נסתיים המשא ומתן בענין עם מצרים, והוא מקוה שהוא יתחדש לאחר כנסית הממשלה החדש בארצות הברית. בגין מבהיר כי ההסכם כפי שנחתם בקמפ דיוויד נועד להגן על ישראל מהאפשרות שתוקם מדינה 'ערפאתית'. בגין טוען שפעולה חד צדדית היא מסוכנת

הישיבה השלוש-מאות-וארבעים-של הכנסת התשיעית יום רביעי, כ"ז סיון תש"ם 11 יוני 1980 – הצעות לסדר היום החלטת מועצת הבטחון

בגין טוען שהחלטה 471 של מועצת הבטחון היא פגיעה באמת במוסר וביושר, ומציין שהיא לא ראתה לנהון לגנות אף אחד מהפיגועים המיוחסים לאש"ף. בגין מתייחס לדבריו של ח"כ אבנרי, ואומר שלא ניתן להסכים למדינה פלסטינית ביהודה ושומרון בהתחשב בהצהרתו של הארגון שברצונו להשמיד את מדינת ישראל מכל בחינה. בגין טוען שכראש ממשלה יהודי הוא גינה את פעולות המחתרת היהודית, והורה על פתיחת חקירה נרחבת לשם הבאת האשמים לדין, ויחס הפוך התקבל בבירות ארצות ערב.

הישיבה המאתיים-ותשעים-ושבע של הכנסת התשיעית יום רביעי, כ"ז טבת תש"ם 16 ינואר 1980 – הודעת הממשלה על המצב המדיני, ותשובתו לאחר הדיון

בנאום זה, ראש הממשלה מנחם בגין מתייחס למצב הבינלאומי המתוח על רקע שני אירועים מרכזיים: המהפכה האסלאמית באיראן, שהובילה למשבר בני הערובה האמריקנים בטהראן, והפלישה הסובייטית לאפגניסטאן. בגין מביע הזדהות עם העם האמריקני, מדגיש את הסכנות הנשקפות מארגון אש"ף, ומגנה את התוקפנות הסובייטית. הוא קושר את האירועים הללו למצב במזרח התיכון, תוך דגש על האיום שמציבים גורמים כמו אש"ף והשפעת ברית המועצות באזור. בנוסף, בגין מדווח על התקדמות ביחסי השלום עם מצרים, תוך פירוט ההסכמות עם הנשיא סאדאת בנוגע לנורמליזציה דיפלומטית ומעברי גבול, ומציג את האתגרים במשא ומתן על האוטונומיה ביהודה, שומרון ועזה. הנאום משקף את עמדת ישראל כמדינה הניצבת מול אתגרים בינלאומיים ואזוריים, תוך מחויבות להסכם השלום עם מצרים ולשמירה על האינטרסים הלאומיים

הישיבה המאתיים-ושמונים-ושמונה של הכנסת התשיעית יום רביעי, ו' טבת תש"ם 26 דצמבר 1979 הצעה לסדר היום החלת הוראות חוק לתיקון סדרי השלטון והמשפט מס' 11 תשכ"ז 1967 על כל שטחי ארץ ישראל

בגין טוען שאין אמת בטענות כאילו חלוקת ירושלים עומדת לדיון, ולמעשה על סעיף זה כמעט התפוצץ המו"מ בקמפ-דיוויד. בגין מבהיר כי האוטונומיה לערביי יהודה שומרון ועזה, לא מהווה הסכמה למדינה פלשתינאית, כי ישראל הדגישה שהריבונות שלה תשאר בשטחים אלה על מנת לשמור על בטחונה.