Subjects: חירות הפרט

במאמר זה בגין בוחן את מצבנו כעם – האם יש לעם חירות, מולדת, ויכולת לקיים מדינה. בגין טוען כי את החירות הלאומית שלנו כבשנו והשגנו בכוחות עצמנו, אך עדיין יש מקום לשיפור בענין החירות הפרטית של האדם, שלא תוכל להתקיים כל עוד אין הפרדה בין מפלגה לפרנסה. לענין מולדת, בגין טוען כי בעם שלנו המולדת אמורה להיות לא איפה שנח לי, אלא איפה שהמולדת שם נח לי, בגין מביע צער על אחוזי היורדים מהארץ. לענין קיום המדינה, נראה שאנו מוכיחים את יכולתנו בהשוואה לעמים אחרים תאריך מדוייק לא ידוע, כנראה בשנת 1964 (18 למדינת ישראל)

במאמר זה דן בגין בהבדלים בין בן-גוריון לאשכול בתפקידם כראשי ממשלה. בגין טוען, כי את ההבדלים ניתן למצוא בין השאר בגיליונות "דבר", שבזמנו של בן-גוריון קראו להמשך הממשל הצבאי ואילו עתה קוראים לביטולו, כמו שנוהג עיתון המשרת ראש ממשלה. עוד טוען בגין, כי כאשר בוחנים את סגנונו של רה"מ אשכול על רקע סגנונו של בן-גוריון רואים, כי אשכול הוא ראש ממשלה מנומס והגון ואילו בן-גוריון היה ראש ממשלה חצוף, בוטה, גס ומלא שנאה כלפי יריביו. בגין מציין גם את העיתונות הנוהגת להחניף לאשכול. יחד עם זאת מציין בגין, שלמרות שאופיו של רה"מ אשכול טוב יותר מאופיו של בן-גוריון, אשכול הוא נואם כושל בכנסת, בעל סגנון נאומים לא ברור ועליו להסדירו.