ברוכים תהיו לנו, אחיותינו ואחינו, שבאתם הביתה, ששבתם למולדת מגלויות רחוקות ומרות
נאום שנשא מנחם בגין בפני עולים חדשים בו הוא מגנה את שלטון מפא"י "השליט המפרנס", ומציג את שאיפתו למשטר שבו החירות תהיה ערך עליון
נאום שנשא מנחם בגין בפני עולים חדשים בו הוא מגנה את שלטון מפא"י "השליט המפרנס", ומציג את שאיפתו למשטר שבו החירות תהיה ערך עליון
במאמר זה פורשׂ ז'בוטינסקי את יסודות התפיסה החברתית שלו, הכוללת את השקפתו על דמות האדם, ערך החירות וייחודיות המסורת היהודית. התפרסם במקור בעיתון "הירדן", יום ו', 21 באוקטובר 1938, עמ' 5.
מנחם בגין האמין כי שמירה על עליונות המשפט היא תנאי הכרחי להבטחת חירותו של היחיד במסגרת המדינה. לאורך שירותו הציבורי, הן כיו"ר האופוזיציה והן כראש ממשלת ישראל, מחה בגין נגד הפרת זכויות אזרחיות והגן על כבוד ועצמאות המשפט. מתוך כך, קיבל את לגיטימיות פסיקות בית המשפט, גם אם אלו נגדו את עמדתה הרשמית של הרשות … Continued
במאמר זה פורשׂ ז'בוטינסקי את יסודות התפיסה החברתית שלו, הכוללת את השקפתו על דמות האדם, ערך החירות וייחודיות המסורת היהודית. התפרסם במקור בעיתון "הירדן", יום ו', 21 באוקטובר 1938, עמ' 5.
במאמר זה מתאר ז'בוטינסקי את עצמו ואת בני דורו כאנשי המאה ה-19, המאה של החופש, הספונטניות והמשחק. מתוך כך מבסס ז'בוטינסקי את אידיאל החרות שאותו הוא מעלה על נס על השקפה יסודית בנוגע לדמות האדם ולמהות הקיום האנושי: לפי ז'בוטינסקי האדם הוא בראש ובראשונה יצור משחק ומשתעשע יותר מאשר יצור עמל הפועל בעיקר מתוך הכורח של צרכי הקיום. מתוך כך מיצר ז'בוטינסקי על השינוי שהתחולל לדידו במעבר מהמאה ה-19 לשליש הראשון של המאה ה-20, שבו ערכי המשמעת והציות החליפו את ערכי החופש והמשחק. אחד הביטויים הגלויים לכך הוא עלייתה של מדינת המשטרה הפשיסטית והקומוניסטית וקביעת הסדרים החמוּרה לחיים.
המאמר נכתב במקור ברוסית והתפרסם בפאריס ב-1937. תורגם לעברית בידי יוסף אור.