הישיבה המאתים וחמישים ושבע של הכנסת הראשונה-הפעלת סעיף 111 של תקנות ההגנה (שעת חירום) 1945; ביטול תקנות ההגנה (שעת חירום) 1945

בדיון בכנסת ב28.5 בדבר הסמכות אם יש כזאת של הכנסת להורות לממשלה לבטל את חוקי החרום . העיתון מציין כי בגין נשא נאום קטרוג ופולמוס חריף ביותר נגד חוקים אלו טען כי חוקים אלו הם חוקים נאציים , בריטיים הנותנים סמכות לעצור כל אדם ללא צורך במשפט. בגין טען כי יש לבטל חוקים אלו .וכי חוקים אלו חיסלו את ההפרדה בין הרשות השופטת למחוקקת .עוד טען בגין כי לכנסת סמכות להורות על ביטול חוקים אלו .כמו כן יצא בגין נגד המאמר ב"דבר" שיצא נגד הזכות הלגטימית של הכנסת לקבל החלטות. הנאום המלא מובא גם בעתון חרות שפורסם ב29/05/1951

הממשלה המפוטרת נכשלה פעמיים מ. בגין תובע הגבלת סמכויות הממשלה המפוטרת; – נדחתה ההצעה להטיל על הכנסת השניה תפקיד מתן חוקה. 30 יולי תאריך בחרות

העיתון מביא מדברי בגין בכנסת ב4/4 לאחר התפטרות הממשלה .בדיון זה שדן בחוק המעבר לכנסת ה-2, טען בגין כי לממשלת המעבר אסור שיהיו לה סמכויות כמו כמו לממשלה מכהנת שלא התפטרה .בגין טען כי לממשלת המעבר אין כל סמכות לחתום על חוזים ,הסכמים וכו'. בגין טען כי לממשלה אין רוב והיא נשענת על מיעוט. בגין הציע לשלול מממשלה זו סמכויות .הצעה זו לא התקבלה . העיתון מביא גם מדברי בן –גוריון שהתנגד להצעת בגין וטען כי לממשלה יש צורך לפעול ללא הגבלות .

מנחם בגין השקפת חיים השקפה לאומית

נאומו של בגין בוועידה של תנועות בית"ר וחרות שהתפרסם בחמישה חלקים בעתון 'חרות'. נאום זה מתאר את היסודות המרכיבים את החזון הלאומי והחזון החברתי של תנועת החרות, והשילוב בניהם. הנושאים המרכזיים בהם דן בגין הם חירות היחיד, אל מול תיקון החברה, עליונות המשפט, ריכוז האומה ושחרור המולדת. בגין טוען כי עקרונות אלה, המושתתים על התורה שלמד מזאב ז'בוטינסקי, תלויים זה בזה, ומשלימים זה את זה. החלקים הבאים של הנאום התפרסמו בעתון 'חרות' בתאריכים: חלק ב' –30/3/51 ע"מ 3 חלק ג' 13/4/51 ע"מ 2 חלק ד' 20/4/51 ע"מ 2 חלק ה 26/4/51 ע"מ 2

אנו רוצים בחוקה שתעמוד מעל לממשלה ומעל לרשות המחוקקת

בגין פורס את דעותיו מדוע יש לחוקק חוקה בישראל. טוען כי יש להביא לאישור הכנסת כל אמנה שנחתמת בין ישראל ומדינה זרה, גם אם לפי פקודות בריטיות אין על הממשלה חובה להביא לאישור את כל החוזים הבינלאומיים. בגין טוען כי הממשלה נוהגת לדרוס זכויות יסוד של הפרט רק כדי להטיל את שררתה על הציבור. הוא מזכיר את ה"יחסנות" – הפרוטקציה אשר מתרחשת בארגוני הצבא והשירות הדיפלומטי אשר אנשיהם ברובם הם ממפלגת השלטון-מפא"י. כך גם לגבי התחום הכלכלי אשר יוצר הקלות רק עבור אנשים מסוימים ולמעשה יוצר שכבות של אזרחים. טוען שהמדינה הולכת לכיוון של מדינת משטרה אשר חוסר האמון קיים בין אנשיה. כמו כן, הוא מזכיר כי נושא החוקה הוא מחויב המציאות מאחר וזהו המנדט שניתן לאסיפה המכוננת על-ידי העם בבחירות, ועצם הסירוב לכונן אותה, מהווה ביטוי של התנשאות השררה השלטונית. דורש שהכנסת תחוקק ואם מסרבת-להביא את העניין למשאל עם. הנאום המלא מובא גם בדברי הכנסת 07/02/1950