מלחמת בלית ברירה או מלחמה עם ברירה – דברי ראש הממשלה בטקס סיום המכללה לבטחון לאומי

בנאומו דן בגין במבצע 'שלג', ומסביר את היציאה אליו, למרות שלא היתה זו מלחמת אין ברירה. בגין פותח בסקירה של המצב הבינלאומי שלפני מלחמת העולם השניה, וטוען כי אם צרפת היתה פועלת בעקבות הפרת ההסכם של גרמניה ב-7 במרץ 1936 היתה יכולה להביס את הצבא הגרמני, וכך לא היתה פורצת מלחמת העולם השניה על אבידותיה ונפגעיה, אך לא היתה זו מלחמת אין ברירה, וצרפת לא פעלה. אז עובר בגין לדבר על מלחמות ישראל – מלחמת העצמאות, ההתשה וכיפור היו מלחמות אין ברירה, שגבו מספרים גדולים מאוד של הרוגים ופצועים, ומבצע סיני וששת הימים היו מלחמות שישראל בחרה לצאת אליהן, למען בטחון תושביה, למרות שלא נשקפה סכנה אקוטית לקיום המדינה. כך, טוען בגין גם מלחמת לבנון, שמטרתה היתה להשיג שקט הרתעתי. בגין מצהיר כי ישראל לא תיזום תקיפה על מדינה ערבית, וכן כי חזונו הוא לקונפדרציה חופשית בין ירדן וישראל עם שיתוף פעולה הדדי. גרסא ערוכה של הנאום פורסמה בעתון מעריב מתאריך 20/08/1982

הישיבה השמונים של הכנסת העשירית יום שלישי, י"א באייר התשמ"ב 4 במאי 1982 – הודעת הממשלה על המצב המדיני

בגין מודיע לכנסת על הקשיים בביצוע ההסכם עם מצרים. בגין טוען שההפרות מצד מצרים לא יישארו ללא תגובה, אך מביע תקווה שכל הצדדים יפעלו לביצוע ההסכם. בגין מדגיש שהאוטונומיה שעליה מדבר ההסכם אינה מדינה. בגין מצהיר שהממשלה החליטה, שבשום הסכם עתידי ישראל לא תפנה יישובים. בגין מודיע, שלפי החלטת הממשלה "אל-על" לא תטוס בשבת. בגין מדגיש ערכה של שבת במסורת היהודית וטוען, שהמהלך מהווה שמירה של הסטטוס-קוו, כיוון שלפי ההסדר שירותים ציבוריים אינם פועלים בשבת. בגין מדגיש, ששבת הינה ערך מוסרי שלא תיתן לעמוד אותו במונחי רווח והפסד כספיים. בגין פונה לעובדי אל-על ומציע להם להקפיא את דרישותיהם הכלכליות על-מנת להחזיר את החברה לרווחיות. בגין גם מבקש מהכנסת לאשר את צרופו של אהרון אוזן לממשלה כשר הרווחה.

הישיבה השישים–וחמש של הכנסת העשירית – יום שלישי, ז` באדר התשמ"ב 2 במרס 1982 – הצעת סיעת התחיה להביע אי–אמון לממשלה בשל הצבת מחסומים בחבל–ימית תוך חילול שבת ובשל הצורך לעצור את הנסיגה מסיני לאלתר

בגין מגיב להצעת אי-אמון בעקבות הקמת מחסומים ברפיח לקראת כניסת שבת. בגין טוען שהאירועים מהווים למעשה תוצאה של הפרובוקציה, שמטרתה הייתה או לכרום לשפיכות דמים או להכניע את הממשלה ולגרום לה לסגת מהתחייבויותיה בהסכם שלום. בגין טוען שהממשלה קיבלה מנדט מהעם למדיניותה ולא תאפשר לשנות את מדיניותה באמצעים כוחניים. בגין טוען שארץ ישראל יקרה עבורו לא פחות מכל אחד מאנשי האופוזיציה שיזמו נאת הניסיון לפרוץ את המחסומים. בגין מדגיש את הסכנה של שימוש באמצעים כוחניים ולא-דמוקרטיים לקידום מטרות פוליטיות פנימיות. בגין מצהיר שהממשלה תמשיך לחתור להשגת המטרות המוצהרות שלה.

הישיבה הארבע מאות ועשרים ותשע של הכנסת התשיעית יום רביעי, כ"ח באדר א' התשמ"א 4 במארס 1981 –הצעות לסדר היום הסדרי הפיקוח על הגשמת חוזה השלום הישראלי-מצרי

בגין מבהיר שנלקח בחשבון הסיכוי שבריה"מ תטיל וטו על שליחת כוח או"ם לסיני כפי שהוסכם בחוזה השלום עם מצרים, ובמקרה כזה, יתנהל מו"מ לגבי כח בינלאומי אלטרנטיבי מוסכם.

הישיבה השלוש-מאות-ושמונה-עשרה של הכנסת התשיעית יום חמישי, י"ח אדר תש"ם 6 מארס 1980 – הודעת הממשלה בעניין החלטת מועצת הבטחון

בגין מצהיר שלא ישתף פעולה עם 'ועדת ההתנחלויות', לפי דרישתה של מועצת הבטחון, מאחר ורוב המדינות החברות בוועדה לא מקיימות יחסים דיפלומטים עם ישראל. בגין מציין שלא יסכים לדרישת הוועדה להרוס אתרים ובתי כנסת בירושלים, וכי רק עכשיו כשירושלים בריבונות ישראל יש גישה חפשית לאתרים הקדושים בה. בגין מציין שעל פי ההסכם עם מצרים אין חובה להפסיק להקים התנחלויות, אלא לתקופה של שלושה חודשים שנגמר כבר בשנת 1978. בגין משבי לחברת הכנסת ג. כהן שלא יתפטר מאחר והכנסת הביעה אמון בממשלתו, ועד שישתנה מצב זה, לא תתפטר הממשלה.