משפט צריפין
במאמר זה יוצא בגין נגד גזר הדין החמור במשפט "צריפין" לנאשמי המחתרת, מתייחס להאשמות ולאיומים המרומזים כלפיו כ-"מסית" ומסביר למה הדרך היחידה המובילה לשטון היא דרך "פתק הבוחר".
Subjects: זכויות הנאשם
לילות לבנים בישראל?
במאמר זה מתייחס בגין למשפט "המחתרת" שנערך כמשפט צבאי בבית הדין בצריפין . בגין טוען כי דרך ההתנהגות של השלטון בפרשה זו מזכירה לו דרכי עינויים וגבית עדויות במשטרים אפלים. בגין יוצא נגד רמיסת הדמוקרטיה, חרות האדם, וחופש המשפט במשפט צבאי זה. בגין יוצא נגד חקירות הש"י את הנאשמים בפרשה זו וטוען כי ההודאות של הנאשמים ניתנו לאחר שהחוקרים הפעילו עליהם לחץ והשתמשו בשיטות חקירה כמו באינקויזציה. בגין טוען כי תקדים זה הוא מסוכן שכן אין כל ביטחון כי בשיטות אלו לא ישתמשו גם במקרים נוספים. בגין יוצא נגד אלא המאשרים לש"י להשתמש בשיטות כאלה המועתקות מהנ.קו.וו.ד .בגין מביע את אמונתו כי משטר שכזה לא ישרוד הרבה זמן ויחלוף כמו כל משטר העומד על כזב ושקר ורשע. בגין מבטיח כי אנשי הש"י לא יינקו על מעשיהם ויוענשו בבוא היום על כך
עבדים כי ימלוכו
במאמר זה מתייחס בגין למספר סוגיות .בהתייחסותו לטכס ההשבעה של הנשיא בן –צבי יוצא בגין נגד השמעת שיר האינטרנציונל בטכס משום שבן –צבי הוא נשיא העם כולו ולא פלג מסוים מהעם. בהתייחסותו של בגין למשפט ה"מחתרת" המנוהל בבית הדין הצבאי תוקף בגין בחריפות משפט זה וטוען כי הוא איננו דמוקרטי ומנוהל כמו משפטים במדינות טוטליטאריות ומשפט זה פוגע בתדמיתה של ישראל כמדינה דמוקרטית . עוד יוצא בגין נגד הכאת הנשים הדתיות ע"י המשטרה שהפגינו נגד שרות לאומי .בגין טוען כי מדיניותו של רה"מ כלפי שרות לאומי לבנות מטעמי דת נובעת מצרכים קואליציונים וכי הוא מנהל מדיניות זיג זג .בגין טוען שכל הדברים הללו מעידים על כך כי בישראל ישנם שליטים אשר לא יודעים איך מנהיגים מדינה
פרשיות במסכת צביעות
במאמר זה מנחם בגין מציב מראה נוקבת מול הנהגת מפא"י, תוך שהוא משתמש בחנוכת "בית הוועד הפועל" של ההסתדרות – "הארמון" המפואר ברחוב ארלוזורוב – כסמל לניתוק שלטוני אל מול דלות המעברות. בגין לועג לפער שבין שערי המטבע הרשמיים לערכם הריאלי בשוק החופשי של רחוב לילינבלום, ותוקף בחריפות את מה שהוא מכנה "הפיאודל-סוציאליזם" של בן-גוריון. דרך חשיפת ה"מסכות" של השלטון – החל מחוק החינוך הממלכתי ועד לשימוש בסעיף 111 המנדטורי למעצרים מנהליים ומשפטים צבאיים לאזרחים – בגין משרטט את קווי המתאר של המאבק על דמוקרטיה וצדק חברתי בימיה הראשונים של המדינה. זהו טקסט רטורי המוקיע את שיתוף הפעולה של "הציונים הכלליים" עם הממסד, וקורא לתיקון מוסרי עמוק בחברה הישראלית
מדינת שופטים או מדינת שודדים
– במאמר זה יוצא בגין נגד גזר דין המוות שהוטל על בני הזוג רוזנברג בארה"ב שנאשמו בריגול למען ברה"מ .בגין מעלה סברה שהעונש החמור הוטל על בני הזוג בשל הלחץ שהופעל על השופטים וזאת לנוכח המאבק בקומוניסטים בקוריאה .עוד מתייחס בגין במאמר זה למינוי של היועץ המשפטי לממשלה כחבר בועדה למינוי שופטים .בגין טוען כי מינוי זה יטיל על השופטים פחד ולא ישחרר אותם מהתלות ברשות המבצעת .עוד יוצא בגין במאמר זה נגד הפעלת החוק למניעת טרור נגד נאשמי ה"מחתרת" בגין טוען כי חוק זה הוא חוק עריצות רודני המוביל נאשמים לבית דין צבאי ללא צדק .עוד במאמר זה מעלה בגין על נס את אישיותו של חוזה המדינה הרצל ומשרטט קוים לדמותו.(וזאת לרגל כ' בתמוז) בגין מציין כי הרצל האמין שהצדק ינצח וישלוט אך בינתיים במדינה אין בה משפט צדק ויש בה משפט שודדים.
