בן-עֲרָב, בן-נַצֶרֶת וּבנִי

מאמרו של ירמיהו הלפרן עוסק ביחס של תנועת "החרות" לאזרחי ישראל שאינם יהודים. הלפרן מתנגד לשימוש במושג מיעוטים היוצר מציאות היררכית של אזרחים סוג א' ו-ב' וקורא להענקת זכויות אזרח מלאות לכל אזרחי הארץ. התפרסם בעיתון "חרות", 27 בפברואר 1949, עמ' 2.

מבוא לתורת המשק

במאמר זה פורשׂ ז'בוטינסקי את תמונת האדם שלו לצד תפיסתו את אופן ההתפתחות ההיסטורית בתחומי הרוח והחומר כאחד. תפיסות יסוד אלו הן שמעניקות לו את הביסוס להשקפתו הליברלית השמה בראש מעייניה את חירות היחיד בתחום המדיני והכלכלי.

על קיר הברזל (אנחנו והערבים)

במאמר זה מבטא ז'בוטינסקי את יחסו לערביי ארץ-ישראל כשווי זכויות מחד וכבעלי רוח לאומית חיה מאידך. מתוך נקודת המוצא הזו מתאר ז'בוטינסקי את השקפתו על המדיניות שצריך לנקוט ביחס לבעיה הערבית. כמו כן, בסוף המאמר מתייחס ז'בוטינסקי לאתיקה של מאמרו עליה הוא ירחיב במאמר נפרד בשם 'האתיקה של קיר הברזל'. פורסם בעיתון ראזסוויט (ברלין) ב-4 בנובמבר 1923.

השקפה על בעיות מדינה וחברה

מאמר זה הוא חלק מחוברת שהחל ז׳בוטינסקי לכתוב בשביל תנועת בית״ר בארצות־הברית ולא השלימה עקב מותו, באוגוסט 1940. ז'בוטינסקי פורשׂ כאן הן את תפיסתו המדינית הליברלית המציבה את חירות היחיד ביסוד מחשבתה והן את זיקתו למורשת היהודית כמקור השראה לאורח חיים ולערכים. שניהם יחד חוברים למה שז'בוטינסקי מכנה כ"הלך-רוח יהודי חדש.