הישיבה המאתיים וארבע עשרה של הכנסת השמינית יום שני, ט״ו חשון תשל״ו – 20 באוקטובר 1975 – הודעת הממשלה על החלטת הוועדה לעניינים סוציאליים והומאניטאריים

בגין מחאתו עקב קביעת וועדת או"ם שהציונות היא גזענות. בגין טוען שדווקא מי שתמך בהכרזה הם גזענים אנטי-יהודיים. בגין טוען שציונות מבחינה היסטורית – היא חזרה למולדת מגלות ומבחינה מוסרית היא – תיקון עוול נורא. בגין טוען שיש לנקוט צעדים חינוכיים והברתיים כדי להסביר משמעותה האמתי של הציונות לדור הצעיר ולאנשים בכל העולם. בגין פורס את יסודות הציונות – שיבת ציון, זכות עם ישראל לארץ ישראל, שוויון זכויות אזרחיות לכל תושבי הארץ.

יו"ר התנועה ח"כ מנחם בגין, בפתיחת הועידה הרביעית של סיעת תכלת-לבן

לכן, לפי דעתי, צריך יהיה לשוב ולתבוע הקמת ועדת חקירה מטעם הכנסת, כי רק הפרלמנט הוא המסוגל והוא המוסמך לרדת לשורש העניינים במדינה דמוקרטית ולעקור מן השורש את התופעות ההרסניות בישראל, אותה מידה של טוהר, אשר בלעדיה קשה לנשום במדינת יהודים. אנו מקווים שכך יהיה!

דוח אגרנט ואחריות הממשלה

בגין מנתח את דו"ח ועדת אגרנט ואת אחריות הדרג המדיני, רה"מ ומקורביה (המטבח), אך מציין כי לממשלה כולה אחריות, ובכללה לשרי הסיעות האחרות כדוגמת המפד"ל, וזאת משום שהם הסכימו לוותר על השפעתם המדינית בממשלה, ולכן אחראים לכלשלונה. בגין מדגיש את הפגיעה הקשה בדרכי עבודת הממשלה של שיטת המטבחון ויוצר קשר ישיר בין צורת עבודה זו למלחמת יום הכיפורים.

הישיבה השלוש-מאות-ותשעים-ושבע של הכנסת השביעית – יום שני, כ״ד אדר א׳ תשל״ג 26 פברואר 1973 – הודעת הממשלה על נסיבותיו של אסון המטוס הלובי

עלינו לשאול את כל המטיפים האלה, את כל הדורשים האלה: לנגד עיניכם היה טבח מתוכנן בלוד, כפי שאמדו אנשים: רצפת שדה-התעופה מלאה דם, אבל במחנה הערבי — צהלה. האם דרשתם ועדת חקירה בין-לאומית? במינכן כפתו אנשים בידיהם וברגליהם, אנשים שבאו למשחקים בין-לאומיים מתוך אמונה כי לפחות בהם לא יכול שום דבר רע לקרות לאדם, על-פי … Continued

הישיבה המאתיים-וארבע-עשרה של הכנסת השביעית יום חמישי, כ״ט תמה תשל״א 22 יולי 1971 – החלטה בדבר תיקונים והוספת פרק בתקנון הכנסת

בגין מגיש השגות לתיקון לתקנון הכנסת. בגין מדגיש חשיבותו של המעמד העצמאי של הכנסת מהממשלה. בגין מדגיש גם חשיבותו של קיום אופוזיציה בפרלמנט הדמוקרטי.