שמאלנות לאומנות לאומיות
מוטב שנתבונן בעיקר. אם לאומנות היא לתבוע את קיום זכותנו על ארץ ישראל, אנה אנו באים. מה תבע הרצל? בימיו היינו מתי מעט בארץ זו. הוא קרא להעביר אליה מיליונים יהודים ולעשותם מדינתם. הבלאומנות תאשימו את החוזה?
מוטב שנתבונן בעיקר. אם לאומנות היא לתבוע את קיום זכותנו על ארץ ישראל, אנה אנו באים. מה תבע הרצל? בימיו היינו מתי מעט בארץ זו. הוא קרא להעביר אליה מיליונים יהודים ולעשותם מדינתם. הבלאומנות תאשימו את החוזה?
נאום של בגין ודברי פתיחה של יצחק שמיר בסמינר עם יהודי ברית המועצות אשר עלו ארצה בשנות ה-70. בנאום סוקר מנחם בגין את דברי ימי התנועה ואיתם מביא את עיקרי אמונתה. בגין מתחיל במטרות הציונות הרויזיוניסטית: ייסוד המדינה יהודית והקמתו של כוח יהודי לוחם. לאחר מכן, מרחיב על פעולותיה של תנועת בית"ר בשנות ה-30: עליה ב', שבירת ההבלגה על-ידי הארגון הצבאי הלאומי לפרעות בשנות ה-30, פלוגות הגיוס ומדיניות האווקואציה. ממשיך בתיאור המרד בשנות ה-40, ומסיים בתאור קצר של עיקרי תנועת החרות: שלמות הארץ, שיבת ציון, חרות הפרט וצדק סוציאלי. *תאריך לא מדוייק
בנאום במועצה הארצית של תנועת החרות בגין פותח בחשיבות של ממשלת הליכוד הלאומי בנצחון בששת הימים וטוען כי גם כיום היא הכרחית, אך גח"ל לא ישאר בממשלה בכל מחיר. בגין מבקר את ד"ר גולדמן טוען כי הוא מסלף את דברי הרצל, וכי ולטענותיו אין בסיס. בגין מתייחס להצעות לחלוקה מחדש של א"י, וטוען שזה לא ימנע שפיכות דמים, וכי האויבים לא מוכנים לשבת בכלל למו"מ. בגין מסביר מדוע השימוש במילה 'נסיגה' מן השטחים מהווה הסכמה שאין לישראל זכויות על השטח שנכבש בששת הימים. בגין קורא להתאחד ולהעלות את יהודי ברית המועצות
נתבונן בדעותיו דהיום. ד"ר גולדמן, לפני שנעשה נסיון כביכול, להפגישו עם הרודן המצרי, כתב מאמר לא בעתון "הארץ", אלא בעתון אמריקני. וכך כתב ב"פוריין אפיירס": "הרצל אמר בשעתו: יש להעביר עם בלי ארץ לארץ בלי עם. הגדרה זו, ככל ההגדרות הפשטניות מדי היתה מוטעית על שתי הנחותיה. חלק גדול של העם, אחרי האמנציפציה, היה כבר … Continued
ארץ בלי עם. ודאי. היו ערבים בארץ-ישראל. כל הטענות שהרצל לא ראה אותם, שז'בוטינסקי לא ראה אותם, שווא הן. ז'בוטינסקי כתב את המאמר המפורסם שלו "קיר הברזל"; אינני בטוח, אם ד"ר גולדמן קרא אתו.