בגין מציג את הצעת החוק שלפיה מדינת ישראל תוכל להעמיד לדין פלילי גורם זר, אשר השמש בעינויים נגד אזרחיה, במידה והוא יימצא "בתחום שיפוטה".
בגין מגיש ומנמק את הסתיגויותיה של החירות להצעת החוק, הנותנת לממשלה את האפשרות "להודיע לכנסת על רצונה" להחיל רציפות על דיון בהצעות חוק.
במאמר זה דן בגין בעניינים שונים. בגין סוקר את ההידרדרות בוויטנאם ואת הערכותיו לפתרון הבעיה שם. כמו כן בגין דן בשטח שבאזור בית צפפא שנמסר לירדנים ע"י ישראל. בגין קורא לכנס דיון מיוחד של הכנסת ולדון בעניין זה. בגין טוען כי השאלה מי החליט להוציא שטח בירושלים מריבונות ישראל היא בעצם בעיה מוסרית מדינית. בגין טוען עוד כי לפי ידיעתו 3 שרים ממשלת ישראל טענו כי העניין לא הובא לידיעתם. בגין טוען כי למרות שהשטח שנמסר הוא שטח פעוט בשום פנים ואופן אין לזלזל באף שעל אדמה של ישראל.בהתייחסו לבני עדת ישראל בהודו קורא בגין להקל בעניינם ולתת להם לעלות ארצה.
בגין מנמק המנעות של החירות בהצבעה על התיקון, שדורש מעסקן פוליטי שהתמש במידע פנימי לצורך ביצוע עסקה כלכלית לדווח על כך לרשויות.
בגין מגיש הסתייגויות לתיקור חוק השיפוט הצבאי.
