בגין: מפא"י ממשכת את המדינה ערב הבחרות כמעשה פושט רגל

העיתון מדווח על אסיפת בחירות של בגין לכנסת השניה בת"א –יפו ב10/6 בה תקף את מפא"י שנוהגת לטענתו בכלכלת בחירות.בגין טען כי מפא"י לקחה הלוואות לייבוא סחורות וזאת כדי להיטיב עם העם. בגין טען כי ממשלת מפא"י נכשלה במדיניותה וגרמה לבידודה המדיני של ישראל בעולם, להחרפת יחסיה עם רוסיה , ולפשיטת רגל כלכלית. בהתיחסו לקונגרס הציוני הכ"ג טען בגין כי עתה תנועת ה"חרות" ממשיכת דרכה של התנועה הרוויזיוניסטית יכולה להשתתף בקונגרס ממנו פרשה וזאת עקב הקמתה של מדינת ישראל

מ. בגין פנה אתמול לממשלה במליאת הכנסת: החלטת הרוב היא החלטת הכנסת – ועליכם להוציאה אל הפועל

העיתון מביא מנאומו של בגין בכנסת ביום 28/5 בדיון בדבר הסמכות אם יש כזאת של הכנסת להורות לממשלה לבטל את חוקי החרום. העיתון מציין כי בגין נשא נאום קטרוג ופולמוס חריף ביותר נגד חוקים אלו טען כי חוקים אלו הם חוקים נאציים, בריטיים הנותנים סמכות לעצור כל אדם ללא צורך במשפט. בגין טען כי יש לבטל חוקים אלו .וכי חוקים אלו חיסלו את ההפרדה בין הרשות השופטת למחוקקת .עוד טען בגין כי לכנסת סמכות להורות על ביטול חוקים אלו .כמו כן יצא בגין נגד המאמר ב"דבר" שיצא נגד הזכות הלגטימית של הכנסת לקבל החלטות.

הישיבה המאתים וחמישים ושבע של הכנסת הראשונה-הפעלת סעיף 111 של תקנות ההגנה (שעת חירום) 1945; ביטול תקנות ההגנה (שעת חירום) 1945

בדיון בכנסת ב28.5 בדבר הסמכות אם יש כזאת של הכנסת להורות לממשלה לבטל את חוקי החרום . העיתון מציין כי בגין נשא נאום קטרוג ופולמוס חריף ביותר נגד חוקים אלו טען כי חוקים אלו הם חוקים נאציים , בריטיים הנותנים סמכות לעצור כל אדם ללא צורך במשפט. בגין טען כי יש לבטל חוקים אלו .וכי חוקים אלו חיסלו את ההפרדה בין הרשות השופטת למחוקקת .עוד טען בגין כי לכנסת סמכות להורות על ביטול חוקים אלו .כמו כן יצא בגין נגד המאמר ב"דבר" שיצא נגד הזכות הלגטימית של הכנסת לקבל החלטות. הנאום המלא מובא גם בעתון חרות שפורסם ב29/05/1951

ממשלת המיעוט בראש מפירי החוק במדינה דבריו מ.בגין על חוק המעבר לכנסת השניה ועל סמכויותיה של הממשלה המפוטרת

בגין מזכיר את דבריו של בן גוריון בועדת חוקה תש"ט בעניין ממשלה מתפטרת. בן גוריון הציע כי "ממשלה שהכנסת הביעה לה אי-אמון תמשיך למלא את תפקידיה עד הכון ממשלה חדשה". בגין טוען כי לא יתכן שממשלה שאין לה רוב תמשיך בתפקידה כרגיל. הוא ציין שסיעתו הציעה ,אז, תיקונים לסעיף: א. ממשלה שהביעה בה אי אמון תגיש את התפטרותה לנשיא. (מציין שתיקון זה התקבל) ב. ממשלה מפוטרת תטפל רק בענייני ממשלה שוטפים, כנהוג בחוקות של עמים שונים. בגין טוען שהכנסת הביעה אי אמון בממשלה בנוגע לבעית החינוך, לא יתכן שממשלה מפוטרת תישאר בתפקידה עד שממשלה חדשה תתחיל את תפקידה, כי במידה ולא יתאפשר לו, או לבן גוריון להקים ממשלה יציבה תמשיך המפלגה המפוטרת לכהן באופן בלתי מוגבל, כשברור שאין לה רוב בכנסת. עניין זה פוגם במשטר הפרלמנטרי בו הכנסת גם מחוקקת אך תפקידה גם לפקח על הממשלה ולפטרה במידת הצורך.

הישיבה המאתים-וארבעים-ושש של הכנסת הראשונה יום רביעי, כ׳׳ז אדר ב תשי"א 4 אפריל 1951 – חוק המעבר לכנסת השניה, תשי״א 1951 – קריאה שניה וקריאה שלישית

בגין מבקר את הניסיון של בן-גוריון לקבוע שהממשלה במצב התפטרות מתפקדת כממשלה לכל דבר עד הדממתה של ממשלה אחרת. בגין טוען שדבר כזה נוגד את עקרונות של המשטר הפרלמנטארי ושממשלת מעבר חייבת להיות מוגבלת בסמכויותיה.בגין מדגיש שההיסטוריה של העם היהודי "חינכה" את העם להפר את החוקים, ושההתעלמות המופגנת של הממשלה מעקרונות שלטון החוק מחזקת את הנטייה הזו ולכן מסוכנת למדינה. בגין מדגיש חשיבותן של העקרונות של שלטון החוק וממלכתיות.