ניטראליות של התעלמות

במאמר זה דן בגין בניסיונות ההליכה ברשימה משותפת לכנסת ה-6. בגין מוצא פגם בפנייתו של סוזיב חבר המפלגה הליברלית בצורת מכתב אל עיתון הארץ המציע הקמת קרן בחירות וכי אם בסופו של דבר האיחוד לרשימה פוליטית אחת בין חרות לליברלים לא ייצא אל הפועל אז המפלגה שתוכיח כי היא רצתה באיחוד היא זו שתקבל את הקרן הזו. בגין יוצא נגד הצעה זו וטוען כי היא איננה רצויה כלל. כמו כן בגין מוצא פגם בקריאתו של מר סוזיב חבר המפלגה הליברלית לחרות ולמפלגתו ליצור רשימה פוליטית משותפת בבחירות הקרובות. בגין מזכיר כי "חרות" הציעה זאת כבר ומזכיר את כל הצעות "חרות" שנדחו ע"י הליברלים. בגיו טוען עוד כי הטענות הנשמעות כאילו מנהיגי "חרות" אינם מוכנים לריצה משותפת בבחירות לא נכונות כלל.

מי בעליה ומי בירידה

במאמר זה דן בגין במפלגה הליברלית שקמה ב-1961 מתוך מגמה להוות אלטרנטיבה לשלטון, אך למעשה מטרתה היתה לדחוק את "חרות" למקום השלישי בכנסת. לטענתו היא הצליחה, משום שתנועת ה"חרות" חזקה יותר. בגין מציין גם את סירובה של המפלגה הליברלית לכונן גוש פוליטי עם "חרות" מתוך טענות ותירוצים שונים. בגין מגיע למסקנה, כי במפלגה הליברלית אין כל חידוש וכי בבחירות לכנסת השישית המפלגה הליברלית תיכשל. בגין מציין, כי למרות ש"חרות" חזקה יותר מהמפלגה הליברלית, היא עדיין מעוניינת בהקמת רשימה פוליטית משותפת עימה. יחד עם זאת היא מכבדת את סירובה.

הישיבה המאה ושלושים ושבע של הכנסת החמישית יום שני, ב' סיון תשכ"ב 4 יוני 1962 חוק המעבר תיקון מס' 6 תשכ"ב 1962 קריאה שניה וקריאה שלישית

בגין מציע שני תיקונים לחוק המעבר. הראשון, איסור איזכור הודעות מישיבות הממשלה בכנסת, והשני, הבהרה שהחוק חל על כל השרים כולל ראש הממשלה, שעד עתה לא הוזכר מפורש.

מנחם בגין, ד"ר יוחנן בדר ופרופ' ערי ז'בוטינסקי ב"אש צולבת" של ציבור אקדמאים בחיפה

העיתון מדווח על דברי בגין בפאנל של אקדמאים בחיפה ב-12 ביולי 1961. בגין מצביע על הסכנות הגלומות בחסרונה של חוקה במדינה ועל הסכנה לדמוקרטיה שמהווה חסרון זה. עוד מצביע בגין על הטרור הכלכלי שמביאה מפא"י כלחץ על מנת להשיג קולות עבורה.

מבחן הבחירה

במאמר זה בגין מתייחס לבחירות הקרובות לכנסת ה-5 וזאת לאחר שהכנסת כפתה אותן לאור פרשתלבון. בגין סוקר את השתלשלות פרשת לבון ואת השתלשלות המשבר הפוליטי וטוען כי בן-גוריון שיער שיוכל להקים ממשלה ללא כל בעיות וכי יוכל להדיח את לבון מהכנסת. עוד מתייחס בגין במאמר זה לצביעותם של מפלגות שונות הטוענות כי לא יצטרפו לממשלה בראשות בן-גוריון אך ששות להצטרף אליה.