הישיבה המאה–עשרים–וארבע של הכנסת העשירית יום שלישי, ב` במרחשוון התשמ"ג 19 באוקטובר 1982 – הודעת הממשלה על המצב המדיני קביעת הממשלה שהשר יצחק מודעי יכהן בתפקיד שר האנרגיה והתשתית

בגין מסכם את הדיון על ההודעה המדינית של הממשלה. בגין מבקר את הניסיונות של פרס להשיג רוב בכנסת על-ידי מעבר חברי כנסת ממפלדה למפלגה וטוען שניסיונת אלו אינם מתיישבים עם דמוקרטיה. בגין טוען שהצעות של מערך לישוב הסכסוך באמצעות וויתור על חלק מהשטחים אינן מציאותיים. בגין מדגיש שעמדתה של המערך ששוללת תוכנית האוטונומיה ובו-זמנית קוראת להשתמש בה כדרך להסכם-ביניים עם ירדן אינה קונסיסטנטית.בגין טוען שתכנית האוטונומיה כפי שהוגדרה בהסכמי קמפ-דוויוד היא הדרך היחידה להבטיח שלום למדינת ישראל עם שכניה. בגין מבקש מהכנסת לאשר את ההודעות של הממשלה.

הישיבה המאה–עשרים–וארבע של הכנסת העשירית יום שלישי, ב` במרחשוון התשמ"ג 19 באוקטובר 1982 – הודעת הממשלה על המצב המדיני קביעת הממשלה שהשר יצחק מודעי יכהן בתפקיד שר האנרגיה והתשתית

אתם כבר הספדתם את האוטונומיה. בנאומו אמש אמר חבר הכנסת פרס: "האוטונומיה נחנקה". במו אוזני שמעתי זאת. הבוקר, ליתר ביטחון, קראתי את הסטנוגרמה, שמא טעיתי בשמיעה, אך היה כתוב "האוטונומיה נחנקה". אם היא נחנקה, אז היא מתה. הרי לחנק אין שום תוצאה אחרת. בנאומו גם אמר חבר הכנסת פרס, שאפשר לעשות הסדר ביניים עם חוסיין … Continued

הישיבה החמש–עשרה של הכנסת העשירית יום שלישי, ו` בחשוון התשמ"ב 3 בנובמבר 1981 – הודעת הממשלה על המצב המדיני (דיון)

בגין מתאר בפירוט את מהלך השיחות בינו לבין הצמרת הפוליטית של ארצות הברית. בגין מדגיש שאל הפרק, מעבר להכרזת הברית האסטרטגית בין ישראל לבין ארה"ב עמדו נושאים אחרים, כגון הכנסת נשק סורי ללבנון ועיסקת נשק בין ארה"ב וערב הסעודית. בגין מנמק את החלטת המשלה לא לפעול מיד נגד טילים סורים הנמצאים בלבנון. בגין מנמק את סירובו להקפאת התנחלות לזמן מו"מ – כיוון שבפועל תקופת מו"מ אינה מוגדרת. בגין שולל את "האופציה הירדנית" כבלתי-מציאותית. בגין מדגיש את חשיבותו של הברית האסטרטגית עם ארה"ב. בגין קורא לחדש פעילות למען אסירי ציון ויהודי סוריה. בגין מבקש מוגיע לכנסת על מינוי דוד לוי לסגן ראש הממשלה.

הישיבה המאה-ושלושים-ושבע של הכנסת התשיעית יום שני, י"ט תמוז תשל"ח 24 יולי 1978 – הודעת הממשלה על המצב המדיני (המשך) תשובת ראש הממשלה

נציע לו תמורת אל-עריש וסאנטה-קאתרינה הצעה מסויימת. אם הוא יקבל אותה נעשה הסכם — לא הסכם-ביניים, לא הסכם זמני, לא הסכם לשלוש שנים, לא הסכם שצריך כל שנה לחדשו, אלא הסכם-קבע.