הישיבה המאה-ושלוש של הכנסת השמינית יום שלישי, כ' חשון תשל"ה – 5 נובמבר 1974 – הודעת הממשלה על המצב המדיני – דיון

בגין טוען שהנחות שמאחורי מדיניות החוץ של הממשלה הופרכו. בגין טוען שנכונות לבצע נסיגו אינה קירבה חתימת הסכם שלום או אפילו אי-לוחמה. בגין טוען שיש להכיר בכך שלאור העמדה הרשמית של מדינות ערב אין כרגע סיכוי לחתימת הסכם שלום. בגין טוען שיש לשמור סיכוי לשלום דרך הבטחת בטחונה של אוכלוסיית ישראל. בגין קורא להקים ממשלת אחדות לאומית.

רבין חיכה לראבאט

מאמר של בגין בעכבות החלטות ועידת רבאט בו הוא מביע ביקורת על הבחירה של הממשלה בהסדרים במקום הסכמי שלום (לפי הצהרת ארה"ב-בריה"מ) וההחלטה מיולי 1970 לקבל את 242 החלטות ועידת רבאט, הסדרים במקום הסכמי שלום (לפי הצהרת ארה"ב-בריה"מ), ההחלטה מיולי 1970 לקבל את 242, חוזה שלום לעומת אי-לוחמה בנוסף הוא מזהיר בסוף ההחלטה מפני חזית סורית ירדנית.

במדיניות בלי פטליזם

העתון מביא את נאומו המלא של בגין בפתיחת המועצה הארצית של תנועת החרות. בגין מבקר את מדיניות הממשלה בענין מצרים וויתורים אפשריים. ואומר שללא הפסקת מצב המלחמה בחוזה שלום אסור לוותר על שום דבר. בגין מדגיש כי הארגון המכונה אש"ף לא צריך לקבל לגיטימציה מצד האו"ם שכן הוא ארגון מרצחים. בגין מוחה על הבידוד של ישראל שנגרם ממדיניות הממשלה. ואומר שישראל צריכה את ידידותיה. צריכה לעמוד בקצב ההתחמשות של אויביותיה, ויש להפעיל גורמים בעיקר בארה"ב לשם כך. בגין קורא ליישוב יהודה ושומרון לתת להם מעמד שווה לשאר המדינה. בגין קורא לפעול למען העליה לארץ בעיקר מברית המועצות, וכי עליה מאסיבית תפתור את ה'בעיה הדמוגרפית'.

התקפת ריכוך ועקשנות לאומית

מאמר של מנחם בגין הדן בהצעת ארה"ב להפרדה עם ירדן ומציין כי לירדנים אין כל זכות על יהודה והשומרון בנוסף הוא מזהיר מכניעה ללחצים האמריקאים וחתימה על הסכמי ביניים ומשווה בינהם לבין הסכם מינכן שעליו חתם צימברלין.